שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תכ״ג

בלמדי במסכתא זבחים והגעתי להא דאמרו בזבחים דף ט"ז בתוס' ד"ה ויושב ת"ח א"כ הא דאמרו דת"ח לא ליזל לאסהודי לקמי' דזוטר מיניה לאו משום דצריך לעמוד אלא משום זלותא דהא אי אזיל לאסהודי מנפשי' מעיד מיושב ותו דאמרינן התם ה"מ לממונא אבל לאיסורא אין חכמה ואין עצה לנגד ד'. ותימה דבסנהדרין דף י"ט דאמר לינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך הא מלך עדיף מת"ח דת"ח יכול למחול על כבודו ומלך אינו יכול למחול וי"ל דלא דמי דת"ח יכול למחול משום דתורה דידיה הוא אבל מלך כתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך אין זה שלו אלא של אחרים וא"י למחול זה ולגבי מצוה יכול למחול דאם מוחל כבודו בשביל כך לא יניח שלא תהא אימתו עליך. ואני תמה דהתוס' לא כתבו רק מסברא דנפשייהו והרי מה דת"ח יכול למחול משום דתורה דיליה הוא ש"ס מפורש בקידושין דף ל"ב ושם מפורש דאף למ"ד דת"ח שמחל על כבודו כבודו מחול מלך אין כבודו מחול משום שום תשים עליך מלך והיינו משום דא"י למחול כבוד אחרים ומה דחדשו דבשביל מצוה יכול למחול זה מפורש בסוטה דף מ"א דמצוה שאני ולמה לא כתבו התוס' זאת משמא דגמרא ועיין סנהדרין דף מ"ט לענין חולץ ועיין תוס' כתובות דף מ"ז ד"ה פרשת דרכים ובתוס' סוטה וסנהדרין שם ביארו זאת בהדיא וכאן סתמו וצ"ע. והנה מ"ש התוס' דמה דאמרו ת"ח לא ליזל לאסהודי לקמי' דזוטר מיני' לאו משום דצריך לעמוד רק משום זלותא. לפענ"ד היה נראה דלפי מה דאמרו בקידושין דף ל"ב דאף דת"ח יכול למחול אפ"ה אקפד רבא דהידור צריך לעשות ופירש"י לעשות כמי שעומד א"כ שוב יהיה סתום לבע"ד כדאמרו בשבועות דף למ"ד גבי ר"נ והי' צריך לאפרוחי אווזא וזה קשה לעשות לכך אמרו דלא ליזול דלא לסתום טענותא. ובזה צ"ע במה דאמרו שם ה"מ לממונא אבל לאיסורא אין חכמה וגו' ולמה לא קאמר בפשיטות דבאיסורא דאין שייך חשש סתימת בעל דינו א"כ יכול ב"ד דזוטר לעשות לו הידור וא"כ שוב יכול הת"ח למחול על כבודו ובפרט במקום מצוה והרי במלך מקום מצוה שאני. ומיהו בזה יש לומר דבממונא לא שייך מצוה שאני דהא אי בעי מחיל לממונא והוה כהאי דאמרו בכתובות דף מ"ם אי אמרה לא בעינא ליתא לעשה. ובזה ממילא יש לומר החילוק בין ממונא לאיסורא. והנה התוס' בשבועות דף למ"ד הקשו ג"כ מהא דינאי וכתבו דבמקום שאין ת"ח מוחל כבוד התורה עדיף ממלך. ואני תמה דהא מרימר אזיל לאסהודי ואמימר אותבינהו ואיך שייך עשה דכבוד התורה עדיף והא יכול באמת למחול. ואולי ידע אמימר דלא רצה למחול וצ"ע. וראיתי בספר אור הישר שם נדפס תשובת הגאון בעל שאגת אריה והקשה שם דאי נימא דהזלזול הוא משום דצריך לעמוד א"כ למה אינו נוהג שבועת העדות במלך הא במלך ת"ח יכול לישב כמו ת"ח דמעיד מיושב וגם למה אמרו בשבועות דף ל"א לאפוקי מלך הא משכחת לה במלך ת"ח וע"כ דההליכה היא הזילותא ע"ש שהאריך ואני תמה למה לא הביא מדברי התוס' כאן שכתבו לגבי ת"ח דאין הזלזול בשביל העמידה רק משום ההליכה וא"כ מכ"ש במלך דהזילזול הוא בשביל ההילוך. ובגוף קושית הגאון ממלך הא יוכל להעיד מיושב אני תמה דמה קושיא דהרי הרמב"ם כתב פ"ב מהלכות מלכים הלכה ה' דכל העם באים אליו ועומדים לפניו ומשתחוים ארצה ואף נביא עומד בפני המלך. ואני כתבתי בגליון שכן מבואר במדרש רבה ריש פ' נשא והוא מירושלמי הוריות וצ"ע בברכות דף יו"ד דאיך אמר ישעי' שחזקי' יבא אליו והא הוא היה מלך והנביא צריך לעמוד לפני המלך ועכ"פ איך יבא להעיד לפני הב"ד והלא דיינים לכ"ע בישיבה והלא הם צריכין לעמוד לפני המלך ואיך יעשו וז"ב ודו"ק: