שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תכ״א (ד׳)

עוד נראה לי דבר חדש דלכך בגיטין וקידושין בעינן תנאי כפול דהנה כבר נודע מ"ש הג"א דאם ספק לעדים אם היה קרוב לה או לו הוה מקדש בלא עדים והובא בב"ש סי' למ"ד ס"ק ט' ועיין נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' נ"ח ובמהד"ת שם סי' ע"ז ולפ"ז צריך להבין א"כ בכל מקדש על תנאי הוה ספק לעדים. אך זה אינו דראו שקידש על תנאי ואם יתקיים התנאי תהיה מקודשת. ולפ"ז יש לומר ניהו דבעלמא אף בלי כפל מ"מ תנאו קיים מטעם אומדנא כמ"ש הרשב"א אבל בגיטין וקידושין דבעי שני עדים וא"כ האומדנא לא ידעו העדים ואם נימא דאם לא יתקיים התנאי יתבטלו הקידושין שוב הו"ל מקדש בלי עדים דהעדים לא שמעו ת"כ והאומדנא שבלב זה לא ראו ולא ידעו שוב הו"ל כמקדש בלי עדים וע"כ צריך תנאי כפול שידעו העדים בבירור שעל תנאי זה הוו הקידושין והגיטין ולכך בעי תנאי כפול ולכך לענין הן ולאו וכדומה גם בקידושין מועיל משום דדוקא ת"כ שהוא מטעם אומדנא בזה לא אמרינן בגיטין וקידושין משא"כ בשאר דברים. ובזה יש ליישב מה שהקשו מתנאי בני גד ובני ראובן דהוא עיקרי ד"מ ולפמ"ש יש לומר דשם שמשה דיבר עם השלוחים דהיינו יהושע והזקנים ועיין רש"י כתובות ע"ד ובזה לא שייך אומדנא במדבר ע"י שליח: