שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תי״ט (ב׳)

והנה בהא דאמר מחלוקת בשש אבל בשבע דברי הכל שורפן לפמ"ש יש לומר דדוקא בשש דליכא תקלה דנוכל לשרוף כל אחד בפני עצמו לכך לא מתירין לשרוף ביחד אבל בשבע דאם ישהה רגע יעבור על ב"י לכך מותר לשרוף ביחד דיש לחוש לתקלה שמה ישהה ויעבור על ב"י בזה בודאי חיישינן לתקלה כמ"ש הראב"ן הנ"ל. איברא דלשיטת רש"י דשעת ביעורו היינו בשבע השבתתו בכל דבר כמ"ש בדף י"ב לפרש דשלא בשעת ביעורו היינו בשש אבל בשבע השבתתו בכל דבר וקשה מאי קאמר הכא אבל בשבע ד"ה שורפין והא השבתתו בכל דבר וא"כ ודאי יש הפסד עצים ואף דקאמר להפסד עצים לא חששו היינו דוקא אם דינו בשריפה ל"ח מה שצריך לשרוף ש"פ אבל אם השבתתו בכל דבר למה יפסיד שני פעמים עצים וצריך לומר דמכאן ראיה להב"ח שכתב בסי' תמ"ה דגם לרבנן דר' יהודה עיקר מצוה בשריפה רק דיכולים לבערו בכל דבר ולפ"ז עכ"פ אם רוצה לשרפו חשו להפסיד עצים והתירו לשרוף ביחד. ובזה יש ליישב פירש"י מ"ש דדייק מדלא שרפינן בדו"ה ג"כ והקשו התוס' דהא בדו"ה לא אזיל לאבוד דימצא הרבה אוכלים ובאמת לתרומה אינו מצוי אוכלים כ"כ אבל מ"ש התוס' דדייק מדקא שורפין בשבע והתחיל בטעמו דר' יהושע משום הפסד חולין אבל בעלמא אף דאזל לאיבוד לא ישרפו זה ודאי לא מסתבר לרש"י דאם מכח ממון מותר מכ"ש דיש לחוש לתקלה שמא ישהה ויהיה עובר בבל ירא' וכמ"ש הראב"ן דלאיסור יש לחוש לתקלה. וראיתי בישועת יעקב סימן תמ"ד שהביא ראיה לשיטת רש"י דשעת ביעורו היינו בשבע דלא כפיר"ת דשעת ביעורו בשש כיון דאינו אסור רק מדרבנן השבתתו בכל דבר דא"כ יקשה הא דפריך כאן מתניתין נמי איכא הפסד עצים ובלא בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר ואני אומר דאכתי קשה הא דאמר בשבע ד"ה שורפין והלא רבנן ס"ל דהשבתתו בכל דבר וע"כ כהב"ח דאף לרבנן דהשבתתו בכל דבר מכל מקום עיקר מצוה היא בשריפה וה"ה בשש דאף דהשבתתו בכל דבר לר' יהודה מכל מקום עיקר מצוה היא בשריפה ושפיר שייך הפסד עצים ודו"ק. ומה שהקשה בהא דאם החרים ירקב ולמה לא אמרו לחלל על ד' זוזי כדאמרו גבי הא דאמרו באקדשינהו לנכסי הנה קושייתו כזה קשה בתוס' בע"ז ובבכורות אך מה שתירץ הראב"ן דהך דע"ז אתיא כב"ש דחיישי לתקלה אף בזמן מועט כדאמרו במס' פסחים דף כ' ולכך לא התירו לחלל שמא בתוך כך ישתמש בו ולכך אמר ירקב ולא שייך החשש תקלה דהוא עצמו מחזיר עליו לשורפו ולהרקיבו ולא נחוש לתקלה אבל הך דערכין כב"ה דלא חיישי לתקלה דזמן מועט הנה לפענ"ד זה דחוק מלבד דלא שייך לומר דסתם ברייתא אתיא כב"ש וגם בהרקיבו יש לחוש יותר לתקלה ואחרים ישתמשו בו ודו"ק: