שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תי״ח (ד׳)

עוד נראה לי דהנה לכאורה קשה לפמ"ש התוס' ישנים בכריתות דף י"ב דבעינן שיתכוין להעיד ואם לא נתכוין להעיד ל"מ ועיין שו"ת פ"מ ח"ג ובשערי משפט סי' ל"ו ואני הארכתי הרבה בזה בתשובה וא"כ קשה לפ"ז איך מועיל עדות מיוחדת הא כל שלא ידע שיהיה עוד אחד א"כ לא נתכוין להעיד ובשלמא בד"מ דמועיל לשבועה נתכוין לשבועה עכ"פ אלא בדיני אישות לא נתכוין להעיד וצ"ל דגם בזה נ"מ קצת ונתכוין לזה ולפ"ז כל שנתן ת"כ ודאי לא נתכוין להעיד שוב ל"מ. מיהו גם זה צ"ע. ובגוף הענין שכשר עדות מיוחדת לביטול הגט ולביטול השליחות ל"מ כתב הב"ש בסי' קמ"א ס"ק צ"ד דלמה שעבר צריך שיהיה ביחד אבל לבטל הגט הו"ל כמוסר מודעא על להבא לכן א"צ להיות ביחד ע"ש ולא נודע ההבדל שבין לעבר ובין להבא ושו"ת הריב"ש אינו תחת ידי לעיין בזה. והנראה דהנה באמת צריך ביאור הא אישות דומה לד"מ ולמה לא יכשר והב"ש כתב דבזה לא דמי אבל לא ביאר הטעם. אך נראה דבאמת לפמ"ש הר"ן דבאישות בעי שיהי' ביחד וביאר המהריב"ל דאף דדמי לד"מ מכל מקום כל דע"י עדותן בא לד"נ ג"כ כגון שבא עלי' אחר שוב פסול לעדות מיוחדת ועיין בשו"ת נוב"י מהדו"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב בהיתר שלישי. ולפ"ז גם כאן כל שמעידים שבטל הגט שוב היא א"א והבא עליה חייב מיתה שוב הוה ד"נ ופסול עדות מיוחדת ושוב קשה מדוע בביטול הגט תסגי בעדות מיוחדת. אך נראה דבאמת כאן לא מקרי דבר שבערוה דאדרבא הוא מחזיק לאיסור א"א הקדום וכמ"ש לעיל בשם הבית מאיר ולכך ניהו דבעי שני עדים אבל סגי בעדות מיוחדת אבל לבטל השליחות דהשליח נאמן כשנים וכל שהאמינו לעד כשנים שוב אין עד אחד נאמן נגדו כמ"ש הנימוק"י והש"ך ביו"ד סי' קכ"ז וא"כ לבטל השליחות ודאי אינו נאמן עד אחד ובעי שנים ממש ושוב פסול עדות מיוחדת ודו"ק. הכלל נראה לפענ"ד דאישות עדיף מכלל ד"מ ולכלל ד"נ לא בא ולכך כשר עדות מיוחדת אבל לבטל השליחות דפסול עד אחד ובעי שנים ממש שוב פסול עדות מיוחדת כנלפענ"ד. ומעתה כאן שבטל הגט והשליחות וכיון דלענין השליחות ל"מ עדות מיוחדת שוב יש לומר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וצ"ע: