שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ו

שלום להרב וכו' מוהרצ"ה נ"י איש הורוויטץ מבראד אשר כתב לש"ב הרבני המופלג מוה' אברהם אייזיק נ"י הלברשטאם שילך אצלי ויראה לי מכתבו שהקשה על ט"ז או"ח סי' תקמ"א ס"א שכתב טעמו של הטור דל"ח דבר האבד בשביל הפסד מועט וע"כ כשיש הפסד רב שרי והרי התוס' בפסחים דף נ"ו כתבו הטעם דל"ח הפסד דאפשר לקנות חדשים וא"כ שוב אסור אף שנקרעו הרבה הנה יעיין בתוס' מ"ק דף יו"ד שכתבו דאף בדבר האבד לא מותר בכל מקום רק ע"י שינוי דלכך לא התירו לתקן במועד רק לעולי רגלים. ובזה יתבארו דברי התוס' בפסחים שכתבו שם וא"ל דהוה דבר האבד שלא יקרעו יותר והקשה המהרש"א דהא אי אפשר לומר כן דא"כ למה דוקא עולי רגלים ע"ש ולפמ"ש התוס' במ"ק אתי שפיר דיש לומר דבעי שינוי ולכך לא התירו רק לעולי רגלים וע"ז כתב דאפשר לקנות חדשים ולכך לא התירו רק לעולי רגלים ויוכל להיות שלא ימצאו כל כך מנעלים חדשים אבל לשאר אנשים לא התירו שאינן רבים במקום אחד ויוכלו לקנות חדשים. ובזה נראה דלפמ"ש הב"י סי' תקמ"א בשם מהר"ם שאוסר לקנות חדשים בחוה"מ שוב לא שייך מ"ש דיכול לקנות חדשים ושוב הוה דבר האבד אם כבר נתקרעו. וביאור דברי התוס' דמה דחיישינן שלא יתקרעו יותר הוא ע"י שימשמש בהם בלבשו אותם ע"י המשמוש יתקרעו ולכך כל שאפשר לקנות חדשים ולא ימשמש בהם ויניחם על אחר יו"ט ואז יתקן אותם ולפ"ז כשאסור לקנות חדשים שוב יוכל לתקן מפני דבר האבד כשנקרעו הרבה. ובזה יתבאר מ"ש התוספות בפסחים ובמ"ק דף י"ג הביא הך ברייתא ומקשה אלא מעתה לבלר לשתרי ומשני שפיר. והדבר צריך ביאור למה הביאו זאת ומה שייכות יש לדבריהם. ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דאפשר לקנות חדשים הוא משום דמסקינן במ"ק דף י"ג שם דבחול המועד לא התירו רק משום פסידא ולפ"ז כל שאפשר בחדשים ולא יהיה פסידא יקנה חדשים ויתקן השנים אחר יו"ט ולא יהיה פסידא ודו"ק היטב ועיין מג"א סי' רנ"ב ס"ק י"ד ס"ק ט"ו ודו"ק היטב: