עוד נראה לי דהש"ס שפיר קאמר דחטא בשביל שתזכה בשבת אמרינן וכאן מה שיזכה השוחט שהיה איש זר ולדעת הזהר כהנים אין שוחטין כלל ואף שאינו מוסכם אבל עכ"פ אם היה השוחט איש אחר וזה שזורק איש אחר אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ואף דבעירובין דף ל"ב נחלקו בזה אי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך היינו כשלא פשע אבל כל שפשע לכ"ע לא אמרינן חטא בשביל שיזכה חברך א"כ שפיר אמרינן חטא בשביל שיזכה חברך לא אמרינן ודו"ק היטב. ובזה אני אומר מ"ש הרמב"ם פ"ב משגגות הט"ז לחלק בין קרבן ציבור דזורק לכתחלה ובין קרבן יחיד דאין זורק לכתחילה. ולפמ"ש יש לומר דזה החילוק דהרי הרא"ש כתב פרק ואלו מגלחין דהיכא דאיכא עשה דרבים דהיינו שמזכה רבים עשה דוחה ל"ת ועשה ועיין מג"א סי' תמ"ו וא"כ בקרבן ציבור אפשר דאומרים חטא כדי שיזכה חברך אבל בקרבן יחיד לא אמרינן זאת ועיין צל"ח בביצה דף כ"א מ"ש בזה ובמקום אחר כתבתי דרכים אחרים:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.