שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ג

תמול היה הרב הגאון וכו' מוה' יעקב יוטעס נ"י אצלי והקשה אותי במ"ש במנחות דף מ"ח גבי כבשי עצרת ואמאי לימא עמוד חטא בשביל שתזכה ומשני עמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרינן עמוד וחטא כדי שתזכה בחול לא אמרינן ועל זה הקשה דהא שייך כדי שתזכה בשבת והיינו דאל"כ היה השחיטה למפרע באיסור כל שלא זרק הדם אבל אם יזרוק הדם יהיה השחיטה למפרע בטוב. והשבתי דבאמת שחיטה הו"ל מקלקל בחבורה ואף דבגמר שחיטה לכ"ע הוה מתקן כאן שהוא קדשים ולא תיקן כלום שאסור לאכול הבשר כל שלא זרק הדם שוב הו"ל מקלקל גמור ואדרבא אם יזרוק הדם שוב הוה למפרע מקלקל ע"מ לתקן ויהיה חייב על השחיטה ואף לפמ"ש התוס'. בשבת דף ק"ו כל שאינו בא התיקון תיכף בשעת שחיטה לא חשיב תיקון וכאן יהיה אסור לאכול עד שיקטיר לערב מכל מקום חשוב תיקון מצוה תיקון ועיין תוס' שם וע"כ מוטב שלא יזרוק ואז הוה מקלקל גמור ועיין פירוש המשניות להרמב"ם חולין דף י"ד גבי שוחט בשבת ובחידושי הר"ן בחולין שם ובקצה"ח סוף סימן נ"ב ובכו"פ סי' י"א ודו"ק עוד אמרתי דתזכה למפרע לא אמרינן ורק כדי שתזכה להבא אמרינן עוד חדשתי דבאמת יש איסור מפרק בשחיטה רק דבחולין לא שייך מפרק דא"צ לדם. ועיין בהה"מ פי"א משבת ולפ"ז בקדשים דצריך לדם שייך מפרק וא"כ אדרבא ע"י שיזרוק הדם שוב יעבור למפרע על איסור מפרק וכיון שבאמת שחט שלא לשמן אף דיזרק כל שלא יקטיר האימורין רק לערב שוב יעבור עי"ז גם על מפרק ואסור ודו"ק: