ובזה יתישב השגת הראב"ד שהקשה דהא הו"ל טומאה הבאה ע"י אדם דנשאלין עליה ומ"ש הכ"מ דזה לא נודע לאדם תמיה מאד דכל טומאה הבאה בידי אדם לא נודע לאדם אם נטמא בודאי ועיין מק"ח שם ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כיון דאין מחזיקין ממקום למקום ניהו דיש חשש וכמ"ש עכ"פ יותר מסתבר שהוא מהתחתון ובהתחתון לא היה בידי אדם ובכהאי גוונא לא הוה טומאה הבאה בידי אדם וע"כ לא הוה טומאה בידי אדם רק היכא שבודאי בא הספק ע"י אדם אבל כאן קרוב לודאי שלא בא ע"י אדם דהא אין מחזיקין ממקום למקום ואם כן לא בא ע"י הלז וע"כ היה מהתחתון ונפל מעצמו וז"ב. ובזה מיושב דברי התוס' בנדה דף ג' ע"ב ד"ה והתניא דמוקי לה משנה דפ"ד דטהרות בממלא בבור בב"א טהור משום דהוה ספק טומאה צפה ע"פ המים והדבר תמוה דאם כן אמאי אותה כלי טמא הא הוה ספק טומאה צפה ע"פ המים. ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דמזמן לזמן מחזיקין אמרינן דהיה בדלי הלז כשהיה ריקם ולא הוה ספק טומאה צפה ע"פ המים. ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דמזמן לזמן מחזיקין אמרינן דהיה בדלי הלז כשהיה ריקם ולא הוה ספק טומאה צפה ע"פ המים משא"כ הדליים לא מחזיקין ממקום למקום ואף דאתייליד ריעותא כשהי' בב"א בבור ויש לחוש שמא בבור היה ואם כן הא נטמאו כולם דהא אתיליד ריעותא בבור ושם היו כלם ויותר יש לתלות בבור דהרי בדלי לא היה בתחלה ועיין מהרש"א שם שפירש דראינו דבהדלי בעודו ריקם דלא היה בו שרץ ואם כן ע"כ מהבור בא ויש לחוש שמא הי' בכלם ואפ"ה לא חיישינן דהו"ל ספק טומאה צפה ע"פ המים ורק באותו שנמצא אמרינן דנפל בעודו ריקן משום דמזמן לזמן מחזיקין וכמ"ש התוס' בתירוצם האחרון ועיין בהר"ש פ"ד דטהרות וברא"ש ובהגהת הרא"ש שם. ובזה מיושב קושית דו"ז הגאון ז"ל בסי' תס"ז דמה מקשה מהך דדלי על קופה דלמא שאני התם כיון דיש לדון על הדלי גופא דאם נחזיק שהיה שם טומאה למפרע היא טומאה דאורייתא ואם נימא דלא נמצא רק אח"כ אינו רק ספק טומאה צפה ע"פ המים וכיון שאנו דנין על הדלי ומטמאין למפרע ממילא כל הבא מכחו כמותו אבל בקופה דכבר סלקו הטהרות ממנו לכך אינו טמא למפרע. ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דבדלי מחזיקין למפרע הוא משום דמזמן לזמן מחזיקין וכמ"ש ולפ"ז בקופה דגם כן מחזיקין ממקום למקום וכמ"ש רבינו וכמ"ש בטעמו לעיל או כמ"ש הראב"ד והבאתי לעיל וא"כ הוא שוה בשוה לדלי ודו"ק: ובזה יש ליישב דברי המג"א שכתב בס"ק כ"ה דאם סלקוהו ממקום למקום וכעת נצטנן דלא מחזיקין ממקום למקום והביא ראיה מהך דקופה ודבריו תמוהים דהרי אנן קי"ל כר"י בקופה דמחזיקין ממקום למקום וכבר התפלאו בזה רבים מהאחרונים הלא היא בספרתם. ולפמ"ש אתי שפיר דבשלמא שם לא שייך ממקום למקום דעכ"פ איתיליד ריעותא באותה קופה ומה לי במקום הזה או בזה וכמ"ש לעיל בטעמו אבל כאן דכמו שהוא כעת היא צונן ולא הוה ריעותא כלל רק דבמקום הראשון היה בזה פשיטא דלא מחזיקין ממקום למקום דהרי במקום הראשון לא איתיליד הריעותא וכמו שהיא כעת אין כאן ריעותא ומה"ת להחזיק ריעותא וזה יסוד דין ממקום למקום שאין מחזיקין ריעותא וז"ב. ועפי"ז יש מקום לפלפל ולבנות בכמה דינים שהאריך המג"א והמק"ח ואכ"מ ולא באתי רק להעיר על המעיין:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
