שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת׳

ראיתי ונתון אל לבי במ"ש המ"א סי' תס"ז לחלק בין מזמן לזמן ובין מקום למקום דמזמן לזמן מחזיקין איסור ולא ממקום למקום ושרשו משו"ת מהר"ם לובלין וראיתי במק"ח שהפליא עצה הגדיל תושיה שהקשה מהא דפסק רבינו בפי"ז מאה"ט ה"ד נמצא במעטן המעטן טמא וכיון שהגג טהור הרי דלא מחזיקין מזמן לזמן ע"ש שהאריך ברוחב בינתו. ולפענ"ד נראה לחלק דהנה הא דמחלק המג"א בין מזמן לזמן ובין מקום למקום ע"כ משום דממקום למקום אמרינן דבמקום הראשון לא אתיליד הריעותא מהכ"ת לאחזוק ריעותא שם אבל מזמן לזמן אמרינן כיון דאתרע החזקה ואתיליד ריעותא אמרינן דהיה מזמן הראשון ולפ"ז נראה לי לחלק הענינים דע"כ לא אמרינן דמזמן לזמן מחזיקין איסור רק היכא דהוא באותו מקום רק שהוא מזמן לזמן עד"מ אם נפל החטה במצה ובעת הזאת היא צונן ובזמן הראשון היה חם אמרינן דמחזיקין מזמן לזמן והי' בזמן הראשון בעת שהיה חם דהרי איתיליד כעת ריעותא אבל אם הדבר היא מזמן לזמן וממקום למקום כגון נמצא במעטן דהגג טהור בזה שפיר אמרינן דאף דמזמן לזמן מחזיקין איסור אבל הא כאן הא נצטרך להחזיק ממקום למקום אמרינן שפיר כיון דבאותן זיתים הנמצאים בגג לא אתיליד בהו ריעותא מה"ת להחזיק ריעותא ולומר דהיה במעטן כדי לטמא גם אותן שבגג הא בהם לא אתיליד בהו ריעותא ולא שייך בזה הסברא דמזמן לזמן וז"ב מאוד. ולדעתי לזה כיון הרוקח שהביא הטור דאותה מצה אסורה ושאר העיסה מותרת והוא הדבר אשר דברתי דבזה איתיליד ריעותא מחזיקין מזמן לזמן משא"כ שאר העיסה כיון דלא ראינו בו רעותא מה מועיל מה שהוא מזמן לזמן ודומה להא דאמרו סכין אתרעי בהמה לא אתרעי וזה ברור כשמש והט"ז האריך בזה ולפמ"ש יש לפלפל בדבריו ודו"ק ולפ"ז אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דגם ממקום למקום דלא מחזיקין איסור הוא דווקא כעובדא דמהר"ם לובלין שלקחו כרוב מחביות והוליכו לבית אחר ושם נמצא חטה שפיר אמרינן דאותו שבחביות מותר דהרי באותו שבחביות לא נמצא שום ריעותא וכן בהך דמעטן שאם נמצא בגג דמעטן טהור מאחר דבמעטן לא נמצא אבל אם נמצא באותו חביות רק שהחביות טלטלו ממקום למקום שפיר גם ממקום למקום מחזיקין דמ"ל שלא נמצא באותו מקום כיון דבחביות הלז בעצמו נמצא הריעותא מ"ל במקום הלז או במקום אחר וז"ב לדעתי. ובזה מבואר היטב מ"ש רבינו בה"ב לענין קופה שנשתמשה בה וטלטלה ממקום למקום דמחזיקין איסור ותמה במק"ח דהרי חזינן דאף ממקום למקום מחזיקין ובמעטן פסק רבינו דאף מזמן לזמן אין מחזיקין איסור ולפמ"ש אתי שפיר דבקופה שהיא באותה קופה רק שהוא במקום אחר בזה שפיר מחזיקין איסור ודו"ק. איברא דלפ"ז יקשה בהא דאמרו בנדה דף ד' כי מודו שמאי והלל בזוית קופה כי פליגי חזקיה ור"י בזוית בית והא לדידי יש לומר איפכא דבזוית בית כיון דאתי ליד ריעותא בקופה הלז באותו מקום של הקופה רק שהיא במקום אחר בבית שפיר מחזיקין ממקום למקום משא"כ בזוית קופה דלא נמצא באותו זוית קופה אך זה אינו דהרי אותה קופה אתרעי דמה לי זוית זו או זו ס"ס נטמא כל הקופה ובכה"ג ודאי מחזיקין ועיין ראב"ד כאן בהשגות הלכה א' שכתב דאפילו לר"י דס"ל דמחזיקין לתלות ה"מ באותה קופה אבל מכלי לכלי לא הרי דבאותה קופה גרע איברא דלפ"ז בהא דכתב רבינו בה"א המערה מכלי לכלי ונמצא בתחתון העליון טהור ואין אומרים שמא מהעליון נפל אלא שמא בתחתון היה מפני שאין בהם דעת לשאל ולהך טעמא תיפוק ליה משום שאין מחזיקין ממקום למקום ואפשר דכיון דברשות היחיד כל ספק וס"ס טמא ואם כן ניהו דאין מחזיקין ממקום למקום מ"מ חשש יש עכ"פ ויצטרך עכ"פ טבילה ולכך אמר שאין בהם דעת לשאל: