שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ח (ט״ו)

והנה בהא דאמרו בירושלמי שם ויתרו בו שמא יביא שערות בתוך ג' חדשים ומשני כמ"ד אין מקבלין התראה על ספק. והנה ביבמות דף פ' כתבו התוס' ד"ה נעשה דזה לא מחשב התראת ספק דכל דאגלאי מלתא למפרע דהוא גדול ל"מ התראת ספק ע"ש ולכאורה תימה גדולה מדברי הירושלמי דאמר דהוה התראת ספק ומכאן ראיה דלא כשיטת הרא"ש דמחזיקין אותו למפרע שהביא ב' שערות ודוקא לענין סריס אמרינן דנעשה למפרע ע"ש אך זה אינו דהרי כ"ש הוא דאם בראינו שלא הביא שתי שערות ואפ"ה אם הביא עד כ' הוא איש למפרע מכ"ש כשלא ראינו ואף דיש לומר דשם מיירי כשבדקו ולא הקיף שערות אם כן לא שייך להחזיק למפרע דא"כ עד כ' למה מחזיקנן למפרע אך יש לומר דבאמת הירושלמי מיירי כשלא ראינו אבל בהקפת זקן דבדקו ולא מצאו שפיר הוה התראת ספק ודו"ק היטב. ודרך אגב אומר במה דאמרו אלא הא דעבד רבה תוספאה עובדא כמאן כרבי וכו' ובשו"ת מהרי"ק סי' ק"ג האריך להוכיח דאף דאין הלכה כרשב"ג דאשתהי אשתהי עד שמנה אבל מ"מ הלכה כרבה תוספאה ע"ש שלשה טעמים ע"ז והנה אם כי דבריו מסתברים בטעמו אבל בדברי התוס' בנדה דף ס"ז מבואר להיפך ע"ש בד"ה אלא דכתבו דנימא דאישתהי עד שמונה דהכי אית ליה לרבה תוספאה ומה ראיה מרבה עד שהוצרכו לדחוק דרוב אמוראים לית להו דרבה תוספאה והיה להם לחלק דרבה תוספאה יותר מסתבר לתלות מהך דאישתהי עד שמנה וע"כ דלא קי"ל כן וחפשתי בספרים ומצאתי בעצי ארזים שהרגיש בזה על המהרי"ק ונהניתי אך מפני שסברת מהרי"ק נראה נכונה מהשלשה טעמים שכתב אמרתי ליישב דאין ראיה מהתוס' דלפי פירש"י דפירש דאין תולין אלא בדבר של קיימא היינו אף בנפל רק שכיוצא בו הי' מתקיים אם הי' כלין חדשיו והרמב"ן והרשב"א דחו פירושו ע"ש ואם כן לפירש"י שפיר מקשו דלמה לא נימא דאשתהי עד שמנה ובאמת לא יהיה של קיימא ודו"ק היטב מיהו בלא"ה התוס' בודאי לא סברי הך דרבה תוספאה כמ"ש בדף ל"ח בנדה: