שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שע״ח

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הוגד לי קושיא בשם הרב הגאון מוהר"ר חיים יהודא נ"י ר"מ ד"ק בראד המכונה סאסניטצר במה שחידש הנוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' ק"נ דמה שאמר ר"א דחייב על כל כח וכח היא דווקא להבועל ולא להנבעלת וע"ז תמה מהא דאמרו ביבמות דף ל"ג החליפו מידי ברשיעי עסקינן ותו הא דתני ר"ח הרי כאן שש עשרה חטאות אי במזיד מי איכא קרבן וע"ז הקשה דלוקמא דהחליפו ואף דבמזיד ליכא קרבן לוקי דהבועל היה מזיד והנשים היו שוגגות וא"כ ליכא רק י"ו חטאות ואף דבעלו ושנו מכל מקום הרי הנשים היו שוגגות ולא מחייבי על כל כח וכח דהא בנבעלת אין החיוב רק על הבועל ועיין בדף ל"ד ותמצא דהש"ס מקשה לר"א. ולפענ"ד ל"ק דהש"ס משמע ליה דר"ח מחייב בין הבועל ובין הנבעלת וא"כ אי אפשר לאוקמא בשוגגות דא"כ אינו חייב רק הבועל ולא הנבעלת ודו"ק. ומה שהקשה בן ר' ירמי' שו"ב מבראד בהא דאמרו בכריתות דף ט"ו דמודים חכמים לר"א בבא על חמש נדות בבת אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת שהוא גרם להן ולדברי הנוב"י הא הנבעלת אינה חייבת על כל ביאה וביאה וזו קושיא גדולה והשבתי דכל טעמו של הנוב"י הוא משום דאשה קרקע עולם היא ואינה עושית מעשה ולפ"ז הרי היש"ש חידש ביבמות פרק הבע"י סי' ג' דכל שהיא מהדקת עצמה הוה מעשה גם בדידה א"כ יש לומר דשם דמחייב ר"א הוא כשהדקה עצמה ולא מקרי קרקע עולם ודו"ק היטב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.