שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שע״ה (ב׳)

הקשה בהא דפריך בקידושין דף מ"ד קטנה שאמרה התקבל לי גטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה הרי זה גט והרי לפי שיטת רש"י ביבמות דף ק"ט דאף לאחר שנשאת הקטנה אביה מקבל גיטה א"כ מאי קושיא דלמא מיירי בניסת דאז בנערה הוה גט דמשנשאת בודאי בנערה אין לאביה רשות בה משא"כ בקטנה ואף ביודעת לשמור גיטה בקטנה אביה מקבל גיטה דבאינה יודעת לשמור גיטה לשיטת רש"י אין אביה מקבל גיטה ושם ביודעת מיירי דהרי משהגיע גט לידה מגורשת וא"כ לשיטת רש"י קשה [ולכך התוספות בקידושין דף יו"ד דנסתפקו בזה אי אביה מקבל גיטה והביאו ראיה מהירושלמי ולא הביאו מהך דקידושין משום דלשיטתם דאף באינה יכולה לשמור אביה מקבל גיטה א"כ נסתפקו באינה יודעת אבל ביודעת בודאי קטנה אית לה יד בפ"ע א"כ אין ראיה משם דשם ביודעת מיירי כמ"ש אבל לרש"י קשה זה תורף דבריו [ובפ"י הקשה כן על התוספות] ולפענ"ד נראה לפמ"ש המהר"ם פדווא סי' ט"ו ושו"ת רדב"ז סי' תקע"ז דלשיטת רש"י דבנשואה קטנה בין היא בין אביה מקבל גיטה א"כ שם דמבואר דאינו גט עד שיגיע גט לידה ואם אביה נתן לה רשות מגורשת תיכף א"כ אי אפשר לאוקמא בנשואה דאז יש לה יד ג"כ ואמאי צריך שתגיע גט לידה וע"כ דבארוסה מיירי ושפיר דייק הא נערה לא. ובאמת צריך ביאור הא דקתני עד שיגיע גט לידה ולשיטת רש"י בארוסה דאביה ולא היא צריך לומר דבהגיע גט לידה לאו דוקא רק דאביה מקבל גיטה דהברייתא לא בא להשמיענו דאינה מגורשת ע"י ש"ק רק בעי שיגיע גט לידה והיינו ע"י אביה. והנה בגוף דברי רש"י וטעמו נראה לפענ"ד דבר ברור דהנה בקטנה דנשאת ונתאלמנה או נתגרשה ע"י אביה לשיטת רש"י אח"כ כשהשיאוה יוצאת ע"י מיאון כשיודעת לשמור גיטה וכשא"י אפילו מיאון א"צ כמבואר באהע"ז סי' קנ"ה סא"ב ולפ"ז כיון דמצד עצמה קידושיה ונישואיה אינם כלום ואפילו מיאון א"צ ועיקר מה שצריכה גט רק ע"י נשואי אביה בא וא"כ כשם שאלים כח האב לעשות נישואין שצריך גירושין ממילא יכול לקבל גיטה שעל ידו בא וז"ב. ובזה נראה לפענ"ד לחלק הענינים דמ"ש מהר"ם פדוואה ורדב"ז דבנשואין בין היא או אביה הוא דוקא כשיודעת לשמור והיינו כבת שש ולשיטת רש"י אף פחות משש ועיין ב"ש שם ס"ק ג' דאז צריכה מיאון עכ"פ א"כ גם בדעתה תלוי ולכך יכולה גם היא לקבל גיטה דהוה כמיאון אבל בפחות מהשיעור שאפילו מיאון א"צ ומעשיה אינם כלום וא"כ עיקר בא רק בשביל נשואי אביה ולכך רק אביה מקבל גיטה ולא היא שמעשיה אינם כלום ועיין שעה"מ פ"ב מגירושין ובזה יתיישב מה שהקשה הנ"ל לשיטת מהרדב"ז ומהמר"פ הנ"ל מסנהדרין דף ס"ט ע"א דשם פירש"י רק אביה ולא היא דכן משמע לשונו וכן בדף נ"ה פירש רש"י דאביה מקבל גיטה וכ"כ בכתובות דף ע"ג ע"ב אבל ביבמות דף נ"ז וקידושין דף יו"ד נדה דף מ"ד לא פירש"י כלום מי המקבל וכן בקידושין דף מ"ד ע"ב הנ"ל. ולפמ"ש אתי שפיר דבפחות משיעור צרור וזרקו לשיטת רש"י דאפילו מיאון א"צ אז אביה ולא היא אבל משיודעת השיעור הנ"ל אז בין היא בין אביה ובזה מבואר הירושלמי פ"ו דגיטין וז"ל על משנה דנערה המאורסה נשאת היא ולא אביה קטנה אביה ולא היא נשאת בין היא בין אביה אם יש לה דעת היא ולא אביה ולפמ"ש מבואר בהקדם דבאינה יכולה לשמור גיטה דשיטת רש"י דלא אביה ולא היא והתוספות ביבמות דף קי"ד ובקידושין דף מ"ג ע"ב נחלקו דאף באינה יודעת אביה יכול לקבל גיטה והביאו ראיה מהירושלמי ולפ"ז בזה דברי הירושלמי מבוארים דקטנה אביה ולא היא והיינו בארוסה אבל בנשואה אף באינה יודעת בין היא בין אביה וכמו לשיטת רש"י דנשואה יש לה מעלה טפי וביודעת היא ולא אביה דלהירושלמי אף באינה יודעת יכול אביה לקבל גיטה וה"ה היא ואביה משמרה סגי אבל ביודעת להירושלמי היא ולא אביה ודו"ק היטב. ובזה יתיישב מה שהקשה הנ"ל לשיטת רש"י מהירושלמי דנשאת היא ולא אביה. ולפמ"ש אתי שפיר דבזה הירושלמי מחולק מש"ס דילן דכיון דאף בא"י אביה משמרה ממילא ביודעת היא ולא אביה דיודעת עדיף בחד דרגא מאינה יודעת ודו"ק היטב כי קצרתי. ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה הנ"ל דאיך אפשר לחלק בין גירושין לקידושין הא ויצאה והיתה כתיב והרי בקידושין משנשאת אין לאביה רשות בה ולפמ"ש אתי שפיר דשאני גירושין דעקרו בא ע"י אביה דבלא"ה היתה יכולה למאן וא"כ בא ע"י אביה ולכך אביה מקבל גיטה אבל קידושין אין לאביה רשוה בה לאחר שגרשה ובלא"ה בקידושין דף מ"ד מבואר דלא קי"ל כר"ל בזה דצווח ויצאה והיתה כתיב ודו"ק. ומה שהאריך מעלתו על מה שנראה מחלוקת בין תוס' יבמות דף קי"ד ובין הרא"ש דמדברי התוס' משמע שם דאף בנישאת האב יכול לקבל את גיטה כשנשתטית ואילו מדברי הרא"ש מבואר דדוקא בקטנה ונערה ארוסה אבל גדולה או נשאת דאינה ברשות אביה לא מועיל מה שאביה משמרה. ולפענ"ד הדבר תלוי בהגרסות בירושלמי דלפנינו הגירסא בירושלמי יש לה אב ולא נזכר בן אבל במגדול עוז פ"י מגירושין וכן בשו"ת רש"ל סי' ס"ה הגירסא יש לה בן ואב ואח והנה כבר כתב מעלתו כי בן ע"כ בבוגרת דנערה אי אפשר לה שתלד ועיין כתובות דף ל"ט ולפ"ז מבואר הדבר דאף בנשאת ובוגרת שהרי יש לה בן ג"כ מקבל גיטה וא"כ מבואר שתלוי בגרסות שבירושלמי. ובזה מיושב מ"ש מעלתו להקשות בהא דאמר אביי מ"ש הכא דקתני עולמית ומ"ש התם דלא קתני עולמית הא דאורייתא הא דרבנן וקשה דלמא לכך לא נקט עולמית דמשכחת לה ע"י אביה משום דבש"ס דילן אף דנימא כהירושלמי ס"ל אבל בן ואח לא נזכר בש"ס דילן וא"כ בודאי ל"מ כל שנשאת ודו"ק: