שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שע״ב

ראיתי ונתון אל לבי בש"ק פ' שמיני שנת תרכ"ג שהיה ער"ח אייר ובסעודה ג' ישבתי עד הלילה ובברהמ"ז לא הזכרתי רק של שבת ונשאלתי ע"ז ואמרתי כבר נודע מה שנחלקו הב"ח והט"ז והמג"א באו"ח סי' קפ"ח אי מזכיר שניהם וכל שלא אכלתי במ"ש רק בשבת ומשחשיכה לא אכלתי בודאי אין להזכיר של ר"ח ועיין מג"א שם. ובלא"ה נראה לפענ"ד דלענין ר"ח כיון דאין מקדשין החדש בלילה ומה"ט אין מחזירין כששכח יעלה ויבא א"כ א"צ להזכיר עוד של ר"ח בבהמ"ז וגם לפמ"ש הט"ז סי' תפ"ט ס"ק יו"ד דקדושת יו"ט אחרון שהיא קיל לכך סופרין קודם ע"ש וא"כ קדושת שבת ודאי חמור מר"ח א"כ אין להזכיר קדושת ר"ח וטפי ניחא לו בקדושת שבת להמשיך ואף דדברי הט"ז שם תמוהים דהרי כשסופר ודאי ממשיך עליו יו"ט האחרון וצ"ע ועיין בחק יעקב שם דלא הסכים עם הט"ז בזה אבל עכ"פ בנ"ד ודאי דאין להזכיר. מיהו בלא"ה בנ"ד דהיא זמן ספירה ואם נזכיר ר"ח הרי עדיין לא ספרנו והרי הספירה קודם הבדלה מטעם דיש להמשיך עדן קדושת שבת ואם מזכיר של ר"ח הרי מורה שכבר עבר שבת והרי עדיין לא ספר והוה תרתי דסתרי ועיין בשו"ת הגאון מוהר"ח כהן ראפפורט שנדפס מחדש בסי' גימ"ל שהאריך ליישב ע"פ דברי הש"ס דשבת קובעת לקידוש ולא להבדלה וא"י מה ענינו לזה דניהו שקובעת לקידוש מכל מקום התחלת סעודה היתה בחול וניהו שיש עליו קדושת שבת הא זה כ"ע מודו דשבת חל עליו ותוספת שבת לכ"ע עכ"פ מדרבנן ואפ"ה לענין הזכרה נחלקו וע"כ דבריו צ"ע אבל בנ"ד נראה לפענ"ד ברור דהדין דא"צ להזכיר של ר"ח בפרט בספירה ודו"ק: