שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שס״ג (ד׳)

עוד נראה לי בטעם דזה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן דניהו ששליח של אדם כמותו אבל לא יתכן לומר דיהיה כמותו ויתחייב המשלח דהרי השליח עדיף מהמשלח שהרי נהנה ואיך שייך שהמשלח יתחייב על הנאת השליח דהא לא הוה כמותו שהמשלח לא נהנה וא"ל דהו"ל כאלו נהנה המשלח דזה אינו דהרי במידי דממילא ל"ש שליחות כמ"ש הרא"ש בנדרים דף ע"ב וא"כ אי אפשר לומר שהנאת השליח יהיה נחשב כאלו נהנה המשלח וא"כ לא שייך שיהיה כמותו דהשליח עדיף מהמשלח וזה ברור. ובזה ממילא מיושב קושית התוספות ממעילה דהרי במעילה אף שהוציא ע"י קוף חייב דעכ"פ ההקדש שינה והוציאו מרשות ההקדש כמבואר במעילה דף כ"א וא"כ מה בכך שזה לא נהנה הרי מכל מקום הוציא המעות או החפץ מרשות ההקדש וזה ברור. ומעתה יש לומר דזה טעמו של הרמב"ם דכל דנתערב איסור אחר ולענין האיסור אחר אי אפשר לומר דשלוחו של אדם כמותו דהרי השליח נהנה והמשלח לא נהנה וא"כ אי אפשר לומר דעשה בשליחתו והוא כמו המשלח דהרי אדרבא המשלח גרע וא"כ שוב בטל השליחות גם לענין איסור מעילה וזה שכתב הרמב"ם שהרי אין שליח לדבר עבירה בכל התורה כולה לבד ממעילה והיינו לענין זה נהנה וזה מתחייב וא"כ שוב לא שייך שליחות כל שזה נהנה ודו"ק: ובזה מיושב קושית המשנה למלך פ"ג מהלכות גניבה על הטור במ"ש לענין טביחה דבטביחה אף שנתערב איסור אחר הוה שלוחו כמותו ודו"ק היטב: