שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שס״ב (ב׳)

נשאלתי בהא דמבואר ביו"ד סימן ק"ץ סעיף יו"ד וכן כתם שנמצא על בגד צבוע טהורים ושאל איך הדין אם צבוע בתולדה אם טהור. ולכאורה אמרתי דאין נ"מ דהטעם דאין צבוע מטמא משום דאין מראית דם ניכר כל כך וא"כ מה לי בגד צבוע או שצבוע בתולדה וע"ז שאל דא"כ אמאי בבדקה קרקע עולם דטהורה משום דר' נחמיה כדמסיק בדף נ"ח ותיפוק ליה דהו"ל צבוע דקרקע עולם עכ"פ מראה צבוע הוא ואינו מטמא. ולכאורה השבתי דאדרבא כיון שבדקה קרקע עולם וראתה שהיא נקי ואח"כ מצאה כתם א"כ ניכר שאינו מצד המראה שהרי בתחלה בדקה ולא מצאה דם מיהו לפ"ז אם תבדוק מתחלה בגדי צבעונים יהיה טמא וזה לא מצינו. ועוד הקשה דא"כ בהך דאמרו בדף סמ"ך ע"ב מעשה ונמצא דם על שפתה של אמבטי ועל עלה של זית בשעה שמסיקות את התנור ובא מעשה לפני חכמים וטמאום וקשה ניהו דלית להו דר"נ הא מכל מקום טהור משום דהיא בגדי צבעונים. ולכאורה רציתי לומר דטעמא דאין בגדי צבעונים מטמא אף שזה המראה של צבוע הוא ירוק וזה אדום וכדומה ומה בכך שזה אינו ניכר כל כך מכל מקום אינו מראה צבוע וצריך לומר כיון דבאמת לא ארגשה וכל הטעם דכתם משום דבשוק של טבחים לא עברה ודאי אתי מגופה וכל שיש לתלות שע"י הצבע בא שוב ממילא טהור משום דלא ארגשה ולפ"ז שם שיש לומר כיון שהסיקה התנור היתה טרודה ויוכל להיות דארגשה ולאו אדעתא שוב טמאה ול"מ מה שהוא צבוע. אברא דלפ"ז יקשה א"כ מה מקשה על ר"נ לימא דטעמא דר"נ משום דלא ארגשה והיא דרבנן לכך בדבר שאין מקבל טומאה לא גזרו אבל כאן שי"ל דארגשה ולאו אדעתה שוב בודאי טמאה אף על דבר שאין מקבל טומאה. מיהו לפמ"ש בנוב"י מהדו"ק חלק יו"ד סי' י"ב בטעמא דר"נ משום דכל דהוא אינו מקבל טומאה הספק שמא מעלמא בלבד סגי ע"ש א"כ שפיר מקשה דע"כ דלא כר"נ דאל"כ הוה ס"ס שמא מעלמא ואת"ל מגופה הא לא ארגשה וליחוש דלמא ארגשה ולאו אדעתה זה אינו רק ספק וא"ל דלא הוה מתהפך דזה אינו דיש לדון מתחלה שמא מעלמא ולא בעי מתהפך כמ"ש הש"ך סי' ק"י בכללי הספיקות ושפיר מקשה הש"ס אבל משום צבעונין לא שייך דעל זה לא שייך ס"ס דשם הוה רק ספק שמא משום הצבע אינו ניכר מיהו זה אינו דגם שם שייך ס"ס וע"כ מחוורתא דשם אתיא כרבנן דר' נתן ב"ר יוסף דס"ל דמטמא בצבעונים או דס"ל דדוקא לטהרות ולא לבעלה וע"כ צ"ע בכל הנ"ל: