שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ש״ס

קשיא לי טובא בהא דאמר במעילה דף וא"ו ע"ב אמר ר"ע והרי המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואח"כ נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות לא כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר את בשר חברתה ובש"ס מפלפל אי בבת אחת או בזה אחר זה והיא תימה גדולה דלמאן קאמר ר"ע הא לרבי כל ששתיהן לפנינו אחת תקרב והשניה תמות בין לרב הונא ובין לר' אבא אם משך אחת מהן השניה תמות ולרבנן תרעה ואיך מועיל דמה לפטור חברתה הא החברתה תמות או תרעה ובפרט בזה אחר זה ורבינו פסק בפ"ד מהלכות פסולי המוקדשין ה"ג כרבנן ובפ"ג ממעילה ה"ו כתב הך דר"ע ושתיהן אין להם ישוב כאחת וכן צ"ע הא דאמרו במעילה דף זיי"ן ע"ב דא"ל ר"י לר"ל ואתה אי אתה אומר כן והרי הפריש אשמות לאחריות ושחט את שניהם וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה אי אתה מודה שאם עלו ירדו ואשתיק וקשה טובא הא בתמורה דף כ"ד אמר ר' הושעיא המפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באחת מהן וחברתה רועה ואמרו שם דאליבא דרבי הוא דאמר אבל אליבא דרבנן לא אמר ע"ש וכאן אמר ר"י לר"ל בפשיטות והרמב"ם פסק כן פ"ג מהלכות פסולי המוקדשים הי"ג וצע"ג כי לחומר הקושיא אני חושב ששוגג אני בגוף הענין וד' יאיר עיני. והנה ר"י נקט הפריש שתי אשמות ולא נקט שתי חטאות כדנקט ר' הושעיא אפשר משום קושית התוספות בפסחים הנ"ל דאינו יכול להקדיש שתי חטאות על חטא אחד ואם אשם בא בנדבה עיין ב"י ומג"א סי' א' א"כ יכול להקדיש שתי אשמות מידי דהוה אם הקדיש לנדבה וגם זה צ"ע: