שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שנ״ה

נשאלתי מהמופלג מוהר"מ פישר נ"י במ"ש הגאון מוהר"י פיק בהגהותיו לסנהדרין דף כ"ב ע"ב דבתענית כתב רש"י דקשיא ל"ג וכאן כתב רש"י קשיא ואמר הוא דזה טעות דשם ברש"י נשתרבב שני דיבורים ביחד דקשיא הוא ציון בפ"ע ול"ג קאי על למטה על מה דאמרינן כי גמירי למיתה לאחולי עבודה לא גמרינן ע"ז כתב דל"ג וכמו שמוחק רש"ל בסנהדרין. והשבתי תכ"ד דזה אינו דבאמת לפמ"ש התוספות בסנהדרין שם דלהס"ד דס"ל דהוא היקש גמור א"כ אין היקש למחצה אבל להמסקנא דגמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא מצינן למימר דלא גמירי רק למיתה ולא לחילול עבודה א"כ באמת ל"ק קושית הש"ס וכמ"ש התוספות בעצמם וא"כ שפיר כתב רש"י בתענית דקשיא ל"ג דהא באמת ל"ק לפי המסקנא וז"ש הגאון מוהר"י פיק דא"כ למה גרס רש"י הכא קשיא אבל באמת כפי הנראה רש"י גרס בתענית תיכף כדמקשה הש"ס מואלו במיתה כי גמירי למיתה אבל לאחולי עבודה לא א"כ שפיר כתב שם דקשיא ל"ג אבל כאן ל"ג רש"י זאת ושפיר כתב רש"י דקשיא וז"פ ולא הבינותי למה מוחק רש"ל דאדרבא לפי המסקנא בודאי גרסינן דכל דאסמכיה אקרא שוב שפיר מצינן למימר דגמירי רק למיתה ולא לאחולי עבודה וכן נראה מהתוספות. וראיתי בהגהות הגאון מוהראו"ו ז"ל בסנהדרין שכתב דבתענית משני כי אתקיש למיתה וכו'. ולפענ"ד תמוה דבאמת אף שבתענית כ"כ אבל הוא מוסגר דאי אפשר לגרוס כן דאין היקש למחצה ומרש"י נראה דגרס שם כי גמירו הלמ"מ לענין מיתה ולענין אחולי עבודה לא גמירי וזה ברור ופשוט. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דלפני הרש"ל היה הגירסא גם בסנהדרין כמו בתענית כי אתקיש וע"ז ציין דזה ט"ס כדמוכח בתוספות וזה האמת אבל לפי שלפנינו לא גרסינן בסנהדרין רק גמירי למיתה וע"כ נשתרבב הגירסא ע"ז דמהרש"ל לא גרס ובאמת זהו גירסא דווקני ודו"ק: