שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שנ״ב (ב׳)

והנה בהא דאמרו והא לאו להילוך עביד ומשני שכן הסייד ומשמע דאף שאינו עשוי להילוך רק שכל שהסייד מהלך כדי לשמור מנעלו מקרי הילוך מזה ראיה למה דאמרו ביבמות דף ק"ד דמנעל של חליצה לאו להילוך עביד ומשום שליח ב"ד אי רצה להלך לא קפיד עליו והרי כאן לא עביד להילוך כלל ואפ"ה חשוב להילוך עביד מכ"ש בזה וזה איזה שנים שכתב אלי אחד מהחכמים וכבר הדפיס ספרו במה שכעת אין שום אדם הולך במנעל של חליצה ורצה לפקפק בזה ואני גערתי בו. וכעת ראיתי דמכאן ראיה ברורה דאף בכה"ג מקרי להילוך עביד. שוב מצאתי בחידושי רשב"א שכתב ג"כ דסנדל של סיידין הוא של קש והביא שכן הוא בתוספתא ובירושלמי וגם כתב דלאביי מנעל של חליצה מותר להלוך עביד מהך דהכא וא"כ עכ"פ על מנעל של חליצה אין לפקפק כלל. שוב ראיתי בפ"י שדעתו דשל קש חשוב יותר כלי מכלי גללים וכלי אבנים ע"ש ודו"ק. ובמ"ש למעלה יתיישב דברי רש"י שכתב סנדל של סיידין של קש הוא וריב"נ מטהר דס"ל דלאו עץ נינהו והקשה המהרש"א דא"כ הך דהודו לו מני דליכא למימר ר"מ דגם ר"מ יש לומר דמודה בשל קש דלאו עץ נינהו ע"ש ומ"ש בזה ולפמ"ש אי אפשר לומר כן דהא הש"ס מביא והתניא הודו לו וכתבתי דמש"ה לא קאמר והתנן דבמשנה דעדיות לא תני רק גבי טומאה ולא לענין חליצה וא"כ לפמ"ש המהרש"א דעיקר הקושיא היא לענין טומאה היה לו לומר דתנן וא"כ קושית המהרש"א קושיא אלימתא הוא. ואני מוסיף דהרי בתוספתא הנ"ל ובירושלמי מבואר בהדיא דסנדל של קש הוא וכמ"ש הרשב"א בחידושיו וא"כ לא שייך הודו לו דמני הוא ולפמ"ש אתי שפיר דיש לומר דהודו לו היינו שמסתבר טעמיה ולא דהדין הוא כן וא"ל דגם לא מסתבר טעמא דלא להילוך עביד דזה דוקא אם הסנדל של סיידין הוא משל עץ והקושיא היא דהסיידין לא עשה אותו להילוך רק לשמור מנעלו שפיר שייך הקושיא אבל אם סנדל של קש והגריעותא הוא משום דלאו עץ הוא ור"ע ס"ל דכל שהוא קשה הו"ל כעץ א"כ אדרבא יש לומר דלהילוך עביד דע"י שהוא סייד אינו עושה של עץ שמתיירא שלא ישרוף אבל של קש לא חשיב ליה ולא אכפת ליה גם אם ישרוף א"כ אדרבא להילוך עביד והדבר דומה למ"ש הרמב"ן דביוה"כ דאסור בנעילת הסנדל המנעל שאינו של עור מקרי מנעל ע"ש וה"ה כאן אדרבא כיון שמתיירא שלא ישרוף ולכך מנעל של קש כדי שלא יצטרך לשמור עצמו א"כ גם זה מקרי מנעל ועכ"פ להלוך עבידא וא"כ שפיר מסתבר טעמיה ויוכל להיות דהודו לו דמסתבר טעמיה אבל לא קבלו ממנו דר"מ ס"ל דוקא בשל עץ ולא שאר מנעלים שאינן של עץ ודו"ק היטב כי הוא ענין נחמד: