שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שנ״ב

במקוה אם מותר לנקות בכלים העשוים מקש אף שאינם נקובים בתשובה זו איזה שבועות נשאלתי ע"ז שרב אחד הורה שמותר לשאוב בהם שאינו כלי ואני אמרתי דלא גרע מכלי גללים וכלי אבנים דפוסלים את המקוה כמבואר במקוואות פ"ד משנה א' ובשבת דף ט"ז ע"ב ואף שדעת הר"ש הובא בר"ן פרק שני דשבועות דאינו אלא מדרבנן עכ"פ מדרבנן מקרי כלי. אך כעת אור ליום א' ויחי שנת תרכ"ג למדתי בשבת דף ס"ו כוורת של קש ושפופרת של קנים ר"ע מטמא וריב"נ מטהר ולכאורה הלכה כר"ע מחבירו וא"כ מבואר דמקרי כלי וכן מצאתי ברמב"ם פרק כ"ה מכלים הי"ג דפסק כר"ע יע"ש בכ"מ. הן אמת דהרמב"ם מפרש לענין טומאת מדרס וזה לא משום דחשוב כלי מטמא רק דכל דראוי למדרס טמא ועיין בר"ש פרק י"ז משנה י"ז שם מ"ש בזה. איברא דשם מבואר דמחצלת של קנים טהורה ועיין בר"ש שם וברמב"ם בפירוש המשניות ויש סתירה בדברי הרמב"ם בפירוש המשנה למ"ש בחבורו היד ועיין כ"מ שם ועכ"פ מ"ש בשבת דף ס"ו הנ"ל ושפופרת של קנים זה ודאי ט"ס וצריך לומר של קש כמ"ש במשנה שם שפופרת של קש וא"כ אין ראיה אבל מפירש"י נראה דנחלקו אי חשיב כעץ ע"ש ובפירוש רבותינו שהביא רש"י נראה גם כן שרש"י גרס שפופרת של קש שהרי פירש דריב"נ מטהר דאין דרכו לעשות רק מקנים ע"ש וצ"ע על הגאון ר"י פיק שלא הרגיש בזה ועכ"פ לפענ"ד מבואר דגם של תבן וקש מקרי כלי עכ"פ מדרבנן ואסור לשאוב בו עד שיהיה נקוב. והנה במסורת הש"ס נרשם על כוורת של קש בתוספתא פ"ד דכלים בבבא בתרא ולא מצאתי שם ואולי כיון שהוא חסר לפנינו אפשר שחסר זאת. אך מה שנחלקו רש"י ורבותיו הך סנדל של סיידין אם הוא של עץ או של קש הנה בתוספתא שם מצאתי מבואר דברי ר"ע בסנדל של קש ומהתימה על הר"ש שם שכתב דבתוספתא מבואר דסנדל של סיידין אינו של קש והרי לפנינו מבואר דהוא של קש ועיין בפ"ב דעדיות משנה ח' מבואר ברמב"ם שם דסנדל של סיידין הוא של עץ ועיין בפירוש הראב"ד שם דפירש דהוה של קש ודינו כשל עץ ועיין ברטנורא ותוספת יו"ט שם תמה על הכ"מ ויפה תמה והנני מוסיף דנדחק שם הכ"מ למה קי"ל כר"ע והלא הדבר מבואר דקי"ל כר"ע מחבירו וכמ"ש בהלכה י"ב י"ג שם ואולי לפי שגירסתו היה דחכמים מטהרין א"כ הו"ל רבים ואין הלכה כר"ע מחביריו רק מחבירו ע"כ נדחק אבל גם זה אינו ברור ובמה דפריך הש"ס והתניא הודו לו הוא תימה דאדרבא במשנה דעדיות מבואר דהודו לו ואדרבא לא הודו לו הוא בתוספתא דכלים שם והיה לו לומר דתנן ואולי מפני דבמשנה לא קתני דחולצת ויוצאת בשבת ובאיזה ברייתא תני דהודו לו על כל אלו לכך פריך מזה. ובאמת קשה לי למה לא משני כדמשני ביבמות דף פ"ז מי קתני דקבלו דבריו הודו לו קתני דמסתבר טעמיה ואולי כיון דבאמת מקשה הש"ס והא לאו להילוך עביד ומה דמשני שכן הסייד מטייל בו הוא דוחק וכמ"ש התוספות ד"ה והא בשם ר"י א"כ שוב לא מסתבר כלל וע"כ דהודו לו פירושו שקי"ל כן אף דלא מסתבר טעמיה ודו"ק: