הנה היום נסעתי בכל העיר להשגיח על תיקון ערובין כי נתחדש באהן ובצד אחד יש טעליגראף ובצד אחד יש באהן והנה על הדרך חשבתי שלכאורה א"צ שוב עירובי חצירות כי כל הטעם של עירובי חצירות הוא בשביל שהחצר משותף לכל הבתים שבחצר והוה החצר כרה"ר והרי כאן החצר לא עדיף מאילו היה רה"ר גמור ומותר לטלטל בשביל העירוב שכל העיר הוה כרה"י והרי בדברי הט"ז סי' שס"ו והמ"א והח"ץ סי' קי"ב אין מכשירין העירובי חצירות אם אין עירובין בעיר ומשמע דעירובי חצירות הוא דוקא כשיש עירוב ומותר לטלטל מהבתים לבהכ"נ ואמרתי דעירובי חצירות הוא צריך דלא דמי לעירוב שמתיר רה"ר דרה"ר הוא של כל בני העיר ואין אחד יכול לעכב על חבירו אבל עירובי חצירות דבעלי הבתים שבחצר יכולין להקפיד על איש אשר לא דר באותן הבתים להניח דבר שם וא"כ שוב הבעה"ב בעצמם יכולין לעכב זה על זה ולכך צריך עירובי חצירות וז"ב ודו"ק. עוד אמרתי לענין הטעליגראף שאינו ענין ללחי העומד מאיליו דשאני לחי העומד מאליו דיוכל לסתרו ולעקרו אבל הטעליגראף שאסור לעקרו כיון שצריך לענין שיהיה יוכל לשלוח טעליגראף זה לא מחשב לחי העומד מאליו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שנ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.