אשר שאל באשה שמורדת על בעלה כמה שנים ואינה רוצית לציית ד"ת אם להתיר לו לישא אשה על אשתו או לגרשה בע"כ בלי היתר מאה רבנים וע"ז הביא דברי המהרשד"ם חלק אהע"ז סי' ק"כ להתיר מטעם ס"ס ספק אם גזר לאחר כלות אלף החמישי ואת"ל שגזר אם מורדת בכלל החדר"ג וע"ז הביא מ"ש הגאון אבד"ק ליסא בספר נחלת יעקב. הנה לא ניחא לי לעשות מעשה כזה בדור פרוץ והפרוץ מרובה על העומד ולא מצינו שנעשה מעשה בזה להתיר חר"ג לגרש בע"כ וגם לישא אחרת רק בנשתטית דהדבר ידוע לכל אבל במורדת מי יודע אם היא מורדת עליו או שהוא גרם ולא נוכל להתיר בזה שלא יפרצו בחרגמ"ה וכל אדם יאמר שפשעה כנגדו ויוכל להיות שהוא המרגיל קטטה וגם אם נתיר לו יוכל לעגנה כל ימיה וע"ז חשו לתקנת האשה וזה נראה סברת הח"מ והב"ש בסי' ע"ז דלגרשה בע"כ מותר במורדת ולא לישא אשה אחרת והיינו משום תקנתא דידה ולפ"ז כיון דחר"ג לגרשה בע"כ חמור שלא התירו ע"י מאה רבנים רק להתיר לישא אחרת ולפ"ז במורדת שאין להתיר לישא אחרת שוב בזה"ז מהראוי להחמיר שלא לגרש בע"כ שא"כ כל אדם יאמר שמרדה נגדו ולא הנחת בת לאברהם אבינו שתשאר תחת בעלה בדור פרוץ כעת וז"ב והנה מ"ש קושיא על מה שחידש בשו"ת פרח מטה אהרן בהא דאמרו בשבת פ"ח מכאן מודעא רבה לאורייתא והקשו הא אגב אונסא גמר ומקני וכתב דדוקא אם לאחר שעושה המעשה שכפו עליו נפטר מהאונס אמרינן דגמר ומקנה אבל כאן הכפיה לקבל התורה זה לא נפטר אף לאחר שכפו נשאר בכפייתו לעולם שמוכרח לקיים התורה שוב הוה מודעא רבה לאורייתא ולא גמר וקני. וע"ז הקשה דא"כ תלוה וקדש דהוה קידושין והא עי"ז משועבדת לעולם ולמה לא יהיה מודעא רבה. הנה יפה הקשה ונדחק בתירוצו. ולפענ"ד נראה ליישב דהנה שיטת הרמב"ם דאם טוענת מאיס עלי כופין לגרש א"כ שוב אינה משועבדת לעולם דיכולה לטעון מתי שתרצה מאיס עלי ואף לדידן דחלקו על הרמב"ם כל הפוסקים וסוברים דאין בידה לטעון מאיס עלי נלענ"ד דזה דוקא אם תחלת נישואין הי' ברצון שוב אינה נאמנת דשמא עיניה נותנת באחר אבל כל שתחלת הקידושין הי' באונס שפיר יכולה לטעון דאף שבשעת מעשה נתרצית אבל אח"כ מאיס עליה וז"ב. שוב ראיתי בב"י סי' ע"ז בשם הר"ש בן התשב"ץ שכתב אשה שטענה מאיס עלי שקודם נישואין היתה מואסת אותו ואמה השיאתה לו בע"כ אף להאומר שבמאוס עלי אין כופין כאן כופין שהרי כל הטעם דחיישינן שמא ענ"ב אם הדבר מפורסם שבע"כ נשאת לו נסתלקה חששא זו דהא כל שנתנה אמתלא למה הוא מאוס כופין לגרש עכ"ל. ות"ל זכיתי לסברת התשב"ץ הנ"ל בראשית השקפה וא"כ מיושב קושיתו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ש״נ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
