שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שמ״ג (ד׳)

והנה בשנת תרכ"ו אור ליום ג' ערב חנוכה אמרתי לרשום מה שעברתי במרוצה על הסוגיא ביצה דף כ"א והנה זה יצא ראשונה בתוס' ד"ה עיסה חציה של נכרי והקשו הא הפת נאפית יפה יפה וכתבו דשאני התם דכל הפת של ישראל שהרשות בידו לאכול כל אחד ואחד או זה או זה ועוד דלמא מקלעו ליה אורחים אבל הכא דחציה של נכרי אסור לאפותה ביו"ט ודבריהם תמוהים דהא הכא קאי אליבא דרב חסדא דלית ליה הואיל וא"כ היאך מתיישב אליבא דרב חסדא הך דנאפית יפה יפה והא לדידיה לא שייך הואיל ועוד קשה דהא רשב"א אמר הטעם משום דנאפית יפה יפה ולא הזכיר כלל הואיל ועיין פ"י ומפורשים ולפענ"ד נראה דהנה כל הטעם דלית ליה לרב חסדא הואיל משום דהוא לא שכיח ולא מקרי ספק כלל דאינו ספק השקול כלל ולפ"ז הא כבר נודע מ"ש התוספות בסוגיא דפתח פתוח דאף דאונס לא שכיח ולא מצטרף להיות ספק אפ"ה לענין ס"ס מצטרף ולפ"ז דברי התוס' נכונים דבאמת כיון דיש ספק על כל אחד ואחד אולי יאכל זאת ואף את"ל שלא יאכל זאת מכל מקום שמא יזדמנו אורחים ויאכלו שוב מתירין ע"י הואיל אף דלא שכיח מכל מקום לס"ס מצטרף וז"ב ונכון. איברא דגוף הדבר צריך ביאור דלפי מה שכתבו הפוסקים אף להרמב"ם דספק מן התורה מותר מכל מקום זה דוקא היכא שכתוב האיסור בפירוש אמרינן דלא אסרה תורה אלא איסור ודאי ולא ספק אבל היכא דכתיב ההיתר בפירוש אמרינן דוקא היתר ודאי ולא ספק וכעין דאמרו בסוטה דף כ"ט א"כ אף אנן נימא דמה זו ספק דכל חדא וחדא חזיא ליה הא בעינן לכם ודאי וכל שהוא ספק שמא אינו לכם אסור. אך זה אינו דכיון דהפת נאפית יפה ומשובח הפת שצריך עי"ז וכיון דעי"ז שאופה הרבה והתנור מלא יהיה הפת שצריך משובח א"כ שוב הוה ודאי לכם דעכ"פ הוא צריך לאחד לאכול וזה שצריך נשתבח יותר שוב מותר וא"ל דהרי לא התירה התורה לעשות ולטרוח באפיות והוה ליה מלאכה שלא לצורך דזה אינו כיון דעל חדא וחדא יש לומר דזהו לצורך שוב אינו עושה איסור ברור ושפיר מותר ע"י שהפת משובח יפה יפה. עוד יש לומר בהמתקה יותר דהרי הפ"י הקשה דלמה לי כלל ענין הואיל לימא מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכתב דכל דמיעט רחמנא לכם ולא לעכו"ם הרי מיעט בהדיא דלעכו"ם אסור ומיעט רחמנא בהדיא ולכך צריך לטעמא דהואיל ע"ש ובזה יש לומר דבר נחמד דניהו דלכם הוה ודאי לכם ולא ספק מכל מקום הא באמת שייך מתוך רק דהתורה אמרה לכם ולא לנכרים א"כ עיקר האיסור מה דאמרו ולא לנכרים שוב יש לומר דלנכרים ודאי אסור אבל ספק מותר ושפיר אף דמדרבנן אסור שוב יש צירוף ספק הואיל ומקלעי ליה אורחים ומצטרף לס"ס וכמ"ש איברא דיש לעיין דדברי הפ"י הן לענין עיסת נכרים אבל בעיסת ישראל לא שייך התירוץ דהתורה מיעטה וא"כ לימא מתוך. אך זה אינו דשם ל"ק כלל דלא שייך מתוך דהא עושה מלאכת אפייה בכל פת ופת לבדו ואיך שייך מתוך ולפ"ז כל שנאפית יפה יפה א"כ שייך מתוך כיון שכל אחד ואחד חזי ליה וא"כ הותר ע"י מתוך ולא שייך המיעוט דלכם וניהו דאינו רק ספק מכל מקום בצירוף הספק דחזי לאורחים כולו שוב הוה ס"ס ואף ר"ח מיקל ודו"ק: