שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן של״ח

עוד תשובה להנ"ל מה שהקשה בתוס' כתובות דף ק"ה ע"ב בד"ה וכי אלישע והקשה דאיך כתבו דאסור לאכול ביכורים חוץ לחומה והא אמרו במכות דף י"ט דמקצתו בפנים ומקצתו בחוץ אותן שבחוץ כחולין הם. ולא ידעתי מהו שח דהכוונה שם דלא חל שם ביכורים רק משעה שהביאם בחומת ירושלים אבל קודם שהביאם אף שמקצתם כבר נכנסו לחומה פטור על המותר דלא נקראו עדיין שם ביכורים אבל כאן דכבר נקרא שם ביכורים וע"כ שהיו כבר בירושלים וא"כ שוב אסורין לאכול חוץ לירושלים ושפיר כתבו התוס'. גם מ"ש דכיון דהיה בשנת רעבון היו מותרים כדתנן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחילה באמת ל"ק דזה דוקא במי שאחזו בולמוס וכמ"ש מעלתו ואף אם נדחוק דשנת רעבון הוה כל אדם כמי שאחזו בולמוס מכל מקום נראה לפענ"ד כיון דביכורים הם נכסי כהן ולא הותר משום פ"נ כל מה שהן גזל כהן וגדולה מזו מצינו בשיטה מקובצת ב"ק דף פ' במ"ש על החסיד שהיה בידו עון דרועה בהמה דקה והקשה בשיטה הא היה פ"נ וכתב דמשום פ"נ לא הותר מה שיש פסידא לאחרים וה"ה בזה ובסוגיא דמאכילין הקל הקל הארכתי בישוב קושית הפרשת דרכים עפ"ז. ובזה יש ליישב דברי רש"י מ"ש דאלישע זר היה והתוספות הקשו עליו דבלא"ה ביכורים אסורים חוץ לחומה ולפמ"ש יש ליישב דבאמת שנת רעבון היה ורק לזר אסור משום דהן נכסי כהן ודו"ק ועיין בהפלאה מ"ש בזה ומ"ש נכון יותר ודו"ק: