שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן של״ד

בהגיעי במסכתא שבועות דף כ"א ע"ב בהא דפריך ואי ס"ד ר"ע כר"ש ס"ל למה לי צירוף וכבר נודע קושית דו"ז הגאון מוהר"ץ הלברשטאט לפמ"ש רבינו יקיר בע"ז דף ס"ח דמשרת אתי להיתר מצטרף לאיסור אף לר"ש דכ"ש למכות דהיינו בתערובות דלא ס"ל כל שהו למכות רק כשהוא בעין וא"כ כאן ששרה פתו ביין שפיר צריך לצירוף כזית והוה ע"י תערובות וכבר אמרתי בזה כמה דברים וכבר נדפס איזה מהם בספרי יד שאול סי' רל"ח יעו"ש ובכמה ספרים נמצא קושיא זו. וכעת נראה לי דבר חדש דהנה הטעם דע"י תערובות לא ס"ל לר"ש כל שהו למכות משום דכל שהוא למכות היינו ע"י התראה ולפ"ז בשלמא כשהוא בעין ומתרינן ביה שלא יאכל והוא מקבל עליו שלא יאכל ואכל שפיר חייב אבל בתערובות אטו אוכל הכזית בבת אחת ויוכל להיות דבמה שאוכל בתחלה אין בו אפילו משהו איסור דאולי מונח הכ"ש בהנותר של התערובות דאטו מוכרח להתפשט בכולו וא"כ שוב הו"ל התראת ספק דעל כל מה שיאכל יש ספק שמא לא הגיע עוד האיסור וכן להיפך דלמא כבר הגיע וא"כ הוה התראת ספק ואף להמותרה בעצמו אינו ברור אם אוכל כעת האיסור או לא והו"ל התראת ספק ולא לקי ולפ"ז ברור דהיתר מצטרף לאיסור א"כ שפיר מתרינן בו שלא יאכל כולו דהא גם ההיתר נעשה איסור ושפיר פריך צירוף כזית למה לי אף בפחות מכזית נמי שפיר מתרינן ביה והתוס' בע"ז דף ס"ח שם שפיר כתבו בשם רבינו יקיר דאיצטריך משרת דאי לא כתיב משרת ולא ידענו דהיתר מצטרף לאיסור שוב לא יכול לחייב על התערובות דהו"ל התראת ספק אבל לאחר שכתיב משרת להורות דהיתר מצטרף לאיסור שפיר ל"צ צירוף כזית וז"ב. ובזה מיושב היטב קושית התוס' כאן שהקשו דלמא שאני הכא דגלי קרא דכתיב משרת. ולפמ"ש אדרבה בשביל דכתיב משרת ל"צ צירוף כזית וכמ"ש ודו"ק: