שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן של״ג (ב׳)

מכתבו מיום ל"ב בעומר תמול הגיעני היום והנה מ"ש להקשות וכתבת בזה"ל קשיא לי טובא בפלוגתא דר"י ור"ל אם חורש בשביעית לוקה הא משנה שלימה שנינו יש חורש תלם אחד וכו' ואמאי לא חשיב מלקות על החרישה בשביעית יעו"ש ואין מפרשין. הנה בתחלת ההשקפה נבהלתי הא תנא חשיב ובשביעית וממילא יכול להיות משום חורש בשביעית ואין לומר דא"כ לחשוב עוד חד משום זורע בשביעית דז"א דהוא לא ס"ל דמחפה בזרעים לוקה ואף דבש"ס מוקמי לה כמ"ד המחפה בכלאים לוקה וא"כ שוב יש בחורש משום חורש וזורע הא הש"ס דחי לה דלמא משום דמקיים בכלאים לוקה ולא משום מחפה. וראיתי בתוס' פסחים דף מ"ז ד"ה ובשביעית שכתבו למ"ד חורש בשביעית אינו לוקה צ"ל דחורש דהכא היינו שמחפה דמחפה חייב משום זורע הנה מבואר שהבינו דבשביעית הוא משום חורש ואין לומר דא"כ כלאים בכרם חייב משום מחפה וקשה א"כ לחשוב בשביעית שתים אבל זה אינו דהך מ"ד דס"ל אינו לוקה א"כ כלאים בכרם ובשביעית הוא רק משום מחפה ואתי שפיר. וראיתי בחידושי ריטב"א במכות שהקשה בהא דפריך על יו"ט וללקי נמי משום זורע וע"ז הקשה דאם כן בשביעית נמי קשה וכתב דאין חילוק מלאכות לשביעית וכן הביא השער המלך הלכות שמטה בשם חידושי הרמב"ן כת"י ולא מצאתי בחידושי הרמב"ן שנדפסו ועכ"פ למ"ד חורש בשביעית לוקה ל"ק דיש לומר דלא ס"ל דמחפה בכלאים לוקה רק משום מקיים ובשביעית חייב משום חורש וגם אם אין חילוק מלאכות בשביעית כמ"ש הרמב"ן וריטב"א בודאי ל"ק ודו"ק: