על השאלה הראשונה איש א' הביא לו י"ש מחוץ לעיר בלי ידיעת האיש המחזיק הפריפינאציע וכאשר נודע הדבר ויחפש וימצא וילקח הי"ש ע"י אנשים ממחזיקי הפריפינאציע ובכח שר העיר להמבצר עד אשר יצא לאור משפטו אם לחזור הי"ש לבעל הי"ש או להמחזיק הפריפינאציע והמעשה הי' ב' ימים קודם פסח ובע"פ כאשר הגיע זמן מכירת חמץ הלך בעל הי"ש ומכר החמץ הנ"ל לערל א' בקנין כסף וכעת נפל הדבר אשר תחזור הי"ש לבעלי' ע"כ שאלתו. הנה דברי הנוב"י שהביא באמת בלקוטי הרמב"ן בפסחים מבואר דלא כהנ"ב ואסור לכל עולם אף שלא עברו על ב"י ועיין בשטמ"ק ב"ק צ"ז במשנה ובמהרי"ט אלגזי בבכורות גם דברי החק יעקב אינם מוסכמים כמ"ש האחרונים והנ"ב מכללם אמנם בגוף הדין יערב היי"ש הלז עם רוב יי"ש הכשרים ואז יהי' מותר כמ"ש בשו"ת אא"ז הפ"י חאו"ח וכן הורתי כ"פ. וע"ד השאלה הב' לא אוכל להשיב כ"א ארצה לאשיב אהי' מוכרח להעתיק כל הל' נדה ודין הקרטין רבו כמו רבו שו"ת האחרונים וע"כ יראה לעיין בעצמו ומה שישאר לו ספק יודיעני אולי אם יסכים הזמן ברצות ד' בל"נ אשיב לו. כ"ד הכותב בנחיצה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן של״ב (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
