שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ל״ג (ב׳)

מכתבו הגיעני תמול ואני יושב בקרית חוצות כדרכי לשאוף רוחצות ולשתות מי מעין הקשה למעיין ומחוסר ספרים עכ"ז אשיב בקצרה מה שהקשה על התוס' רי"ד בב"ב בפ' י"נ במה שהאריך שם בהדין דנמצא אחד מהן קרוב וכו' שכ' וז"ל ועוד ראי' גדולה שבראייה בלבד אין הפסול פוסל את הכשר ואע"פ שמתכוין לראות הדי להעיד דתנן בפ"ק דר"ה אב ובנו שראו את החודש וכו' אלמא אע"פ שראו ביחד כדי להעיד אין זה פוסל אתו זה וע"ז תמה מע"ל מסוף המשנה שם מדברי ר"י בהא דאמרינן שם אמר ר"י מעשה בטובי' הרופא וכו' והלא התם שבוודאי דכיון דקיבלו הכהנים את בנו ופסלו את עבדו דממילא כשהלכו אח"כ לב"ד הלך בנו אתו וא"כ באמת לאחר שפסלו הב"ד את בנו והכשירו את עבדו עדיין ישאר הקושיא דהאיך קיבלו הב"ד את עדותן דהלא נמצא אחד מהם וכו' עדותן בטילה וא"כ האיך מביא התוס' רי"ד ראי' מזו המשנה לסברתו שהלא עכ"פ גם לפ"ז עדיין קשה בהסיפא דמתניתין בדברי ר"י שם הנה אני בתשובה ואפס קצה מוזכר בהגהותיי למשניות דפוס בערלין הקשיתי על המשנה קושיא זו ורציתי לומר דר"י לשיטתו אזיל דס"ל במכות ד"ו דדוקא בד"נ הדין דעדותן בטילה ולא בד"מ וא"כ אפשר לדידי' בקה"ח ג"כ אינו דפוסל דאינו ד"נ ממש כמו באישות וגיטין דנחלקו הפוסקים אי הוה ד"נ ויעיין בתו' במכות שם ובא"ה סי"א וא"כ מר"י ל"ק דהוא לשיטתו ולכך דייק מסתם משנה דאנן קיי"ל כרבי ודו"ק ואני דחיתי זאת מדברי התוס' במכות שם בטעמא דר"י אבל התוס' רי"ד אינו משועבד לזה ועכ"פ נהניתי עד מאוד כי מצאתי רק קדמון שהרגיש בזה ומה שהקשה על הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סצ"ט במחכ"ת לא ראה דברי הרמב"ם בפ"ד משלוחין הובא בטור וש"ע סקע"ו ס"א ב"ג במחבר דהרמב"ם באמת לשיטתו והראב"ד חולק עליו ויע"ש וימצא דהדברים מכוונים והרמב"ם לשיטתו ודו"ק ז"ז אין אתי דבר ויהי' שלום בחילו כנפשו ונפש הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב והגליל: