שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שכ״ב (ב׳)

מכתבו הגיעני היום והנה אין הזמן גורם להשתעשע בד"ת כי הגיעו הימים אשר יחשוב האדם עם קונהו. ובכ"ז לאשר נחוץ הוא הענין אמרתי להשיב והנה מה שנסתפק אם יכול האב לעכב המעות שמונח ביד שליש או כיון שכבר מונח ביד השליש ולטובת הזוג הוה כאילו כבר נגבה ביד החתן והביא דברי הח"מ סימן ע"ג ס"ק י"ג. והנה באמת כבר הביא הרמ"א שם דברי התה"ד ז"ל דאפילו בא ליד שליש. לא זכה החתן והנה אין ת"י לא דברי התה"ד ולא דברי המהרי"ל כי אני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים אמנם דברי התה"ד מבוארים בתוס' ריש ב"מ דהשליש הו"ל כאלו תופס בחזקת שניהם ע"ש שכתבו כן לגבי הנפקד וה"ה ביד שליש ובלי ספק דברי התה"ד יוצאים מן התוס' הנ"ל ודברי המהרי"ל דהן דברי המרדכי נראה לפענ"ד דדוקא שם דכל הטעם הוא משום תקנת שו"ם ומשום ותם לריק כחכם וכל שכבר השליש ביד שליש כבר הסיח דעתו וליכא משום ותם והוה כאילו בא ליד החתן דניהו דתופס מכח שניהם מ"מ עכ"פ הוה כבא ליד החתן דהוא תופס מכח החתן ג"כ וא"כ זה שם אבל כאן כיון דהשליש תופס בחזקת שניהם א"כ שניהם נקראים מוחזקים ושניהם אינם מוחזקים ובפרט כאן שהנדוניא המושלש הוא שוה בשוה חציה של החתן וחציה של זה וא"כ כל אחד א"י להוציא רק נדן שלו ואין נ"מ רק במעות הדרשה וגם בזה שניהם אינם מוחזקים ואולי הוא ביד אחד מהם א"כ מקרי תפוס אבל אם הוא ביד שליש שניהם אינם מוחזקין ועיין מלמ"ל פט"ו מטוען הלכה ט' יעו"ש ולאחר שיחזירו ליד הבעל חצי נדוניא שלו ושלה לה שוב אין מחויב הבעל במזונות שהוא לא נתחייב רק שיהיה לו הנדן והגט אינו מחויב ליתן כמ"ש מעלתו כי אין כאן אומדנות המוכיחות ואדרבה קצת להיפך שהרי נראין הדברים שקצת אינה מתנהגת בדרך הישר שהולכת בשערה וע"כ אם יוכלו לקיים הזוג שיהיה מושלש עוד עד שתרצה בו מה טוב בכדי שלא ישבר הזוג דקשים גירושין ואם לאו א"צ לגרשה והשליש יחזיר לכל אחד שלו: