מ"ש בשם חי' לאה ונקראת בפי כל חיילה וגם חותמת עצמה כך ושם לאה נשתקע. והנה לכאורה יש לכתוב שם חיילה לבד כי היא חניכה שהכל קורין אותה אמנם לפענ"ד יש לחוש דאולי נתקצר השם מה שנקראת חיה לאה וע"כ קצרו השם ונקראת בהבלעת האותיות חיה לאה ונקראת בשתיהן חיילה וכעין שם מאשיל שהוא קיצור משם משה שאול והארכתי בזה בתשובה לענין שם מאשיל. וע"כ לפענ"ד יש לכתוב חיה לאה דמתקריא חיילה ואף דשם לאה נשתקע ופסול אם נכתב היינו מטעם דלא ידעו מי הוא המגרש או המתגרשת כיון דלא נקראו כן. אמנם זה עד"מ אם היה שמה חיה לאה ונקראת חיה לבד אז אם יכתוב חיה לאה לא ידעו השם המתגרשת אבל כאן הרי נכתב השם חיילה וא"כ ידעו הכל דמה שנכתב חיה לאה ובפ"כ לא נקראת רק חיילה וא"כ בין אם יהיה חיילה רק שם געגועין משם חיה או הרכבה משם חיה לאה הכל שפיר דמי כנלפענ"ד. ושם חיים טובי' כיון שנשתקע שם טוביה אין לכתוב רק חיים כי אם יכתבו גם שם טוביה אז לא ידעו אותו כי בפ"כ נקרא רק בשם חיים לבד. ויכתבו אפרים שבתי המכונה שעפסל בלא יו"ד כנלפענ"ד ודו"ק. והנה בשם מלך אף שנקרא בציירי אם נקרא לתורה בשם אלימלך אז בוודאי יכתבו אלימלך דמתקרי מלך ואף אם נקרא בשם מלך לא יכתבו ביו"ד ויכתבו מלך בלא יו"ד ול"ד לשם בירך ומלך סתם הוא בלא יו"ד כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ש״כ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.