שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שי״ג (ב׳)

הנה בדבר טענות ותביעות שבין אנשי קילקיב. והנה כבודו האריך. והנה מה שהביא מחלוקת הפוסקים אי מועיל מחילה בחזקות או לא. והנה לכאורה רציתי לומר דהדבר תלוי בזה שנחלקו הפוסקים אי חזקות יש להם דין קרקע או מטלטלין ועיין ב"ש סימן צ' ס"ק נ"א שהביא מחלוקת הפוסקים בזה והנה אם נימא דחזקות דין קרקע יש להם בודאי לא מועיל מחילה שבעל החזקה הוי כמוחזק בגוף הקרקע והוא תפוס ועומד ול"מ מחילה. ואף לפי דעת הפוסקים דהוי מטלטלין מ"מ הרי מבואר בש"ע סימן רמ"א ס"ב בהג"ה דלא שייך אלא במעות שחייב לו אבל אם היה לו חפץ ביד חבירו ואמר לו מחול לך אינו כלום ועיין בסמ"ע שם דאף במעות כל שהן בידו בתורת פקדון ל"מ לשון מחילה וא"כ כאן החזקה הוא בעין ול"מ מחילה. אמנם לפמ"ש בתשובה לק"ק סנאטין דלפ"ד מחלוקת הפוסקים הנ"ל לענין חזקות תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד בשטוען דמי החפירות הבאין מחמת קרקע אם יש לו דין קרקע או מטלטלין כמבואר בסימן צ"ה וה"ה כאן הדמים שצריך לתת בעד החזקה בודאי הוי מטלטלין שהרי אין לו בגוף הקרקע כלום רק שבא מחמת הקרקע ועיין בש"ך שם סימן צ"ה שכתב שגם הרמב"ם מודה להראב"ד ולפענ"ד בענין חזקות ודאי מודה הרמב"ם דשם י"ל דיכול לתקן החפירות והוה כקרקע אבל כאן אין לו טענה על גוף הקרקע רק על הדמים בודאי הוי מטלטלין ואף די"ל דטוענין על גוף הקרקע שיחזיר להם הקרקע אבל מ"מ מחילה שייך בזה דלא מקרי קרקע ומועיל מחילה ואדרבה הם מוחזקים שיושבים שם ובודאי מועיל מחילה כנלפענ"ד וא"כ בכאן אף אם נימא כטענת ר' דוד יואל במה ששתק זמן רב בודאי מחל ומה גם דיכולין היושבים מכבר בהעסק עד היום לומר קי"ל כדעת האומר מטלטלין ולא שייך לומר שבדבר בעין לא שייך מחילה דמה שמחלו מחלו דמי החזקה הנהוג ומהני מחילה ובפרט שר' מרדכי טוען ששכר בכשרות וכמו כן האחרים טוענין שבהיתר בא לידם ומוחזקים בהם הרבה שנים ובזה צדק גם ר' יצחק מזבאווע אחרי כי שתקו שלש שנים ולא מיחו וע"כ לפע"ד צדקו דברי פסקו בכל מ"ש כבודו. גם בדבר ההוספה צדקו דברי כבודו שאין לחייבם בזה: