מכתבו הגיעני בדבר העגונה אם כי אין הזמן מסכים כעת כי הבי דואר הביאה כמה מכתבים. אמנם למען תקנת עגונות לא אחשה ואכתוב בקיצור כיון שאמרה שיש לו בגופו על הלב כעין חותם שנתהווה לו בחיים ע"י איזה מכה שהיה לו באותו מקום זה הוה כצמצום מקום ואף שאינו במקומו ממש שלא אמרה רק על הלב ולא צמצמה אם בראש הלב או בצדו או בשמאלו מ"מ עכ"פ סימן אמצעי מקרי וגם המלבושים שהי' לבוש אף דחיישינן לשאלה כ"כ זקיני הח"צ ז"ל דסימן אמצעי בגוף וסי' אמצעי במלבושים הוה כשמלה דיחיד וגם שהיה קצר הקומה ורחב עצמות ואיש שער מאד והיה עת הקור שלא נשתנה וגם שהכירה את הכיס של בעלה ר' רפאל ואמרה כמה מעות לקח אתו ולא נחסר רק מה שהוציא בקרעטשמיא וגם היו תפורים בהכיס הנ"ל מטבעות של צדיקים גם הי' כמה קוויטליך בהכיס הנ"ל כל אלה הסימנים יכולין להצטרף כי מטבע של צדיקים בכיס תפורין בודאי לא מושלי אינשי ואף דהריטב"א והב"י כתבו דאף בדברים דלא מושלי מ"מ סימנים מובהקים לא הוי אם חיישינן לשאלה מ"מ בצירוף החותם שבגוף שעל הלב וגם הערל הודה על כל הנ"ל ע"כ הנני אומר ברור דלא חיישינן לשאלה והאשה זלאטא פיגא אשת ר' רפאל במוה' משה מותרת להנשא בלי חשש ופקפוק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ש״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
