שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ש״ח (ב׳)

ע"ד שאלתו אשה אחת נתגרשה מבעלה והי' לה ולד מבעלה וקודם הגירושין חדש ימים נתנה הולד למניקת כי לא היתה יכולה להניק בעצמה מחמת חולשת גופה ר"ל וקודם ינקה בעצמה ואח"כ נתגרשה מבעלה והולד הוא עכשיו י"ט חדשים וזה מכבר נזדמן לה שידוך הגון והאיש המשדך אינו רוצה להמתין עד כלות כ"ד חדשים. ע"כ ת"ד שאלתו. הנה לפענ"ד אדרבא בגרושה יש להחמיר יותר דבאמת אף בג"ח י"ל לכאורה דדוקא באלמנה אטו ידעה שימות בעלה נמצא לא נתכוונה לעקור תקנת חכמים אבל בגרושה י"ל דלמא כיון שידעה שבעלה רוצה לגרשה או שהיא רצתה לכך נתכוונה לעקור תק"ח ונתנה בנה למניקת קודם שנתגרשה אך מפני שא"א שגרושה תהיה חמורה מאלמנה לכן גם בגרושה יש להתיר אחר ג' חדשים. וכמדומה שכן הוא בשו"ת רמ"א יחפוש וידע אבל תוך ג"ח ודאי לא מקילין וקשה לסמוך על דעת הב"ח דמיקל בחדש אחד ולצרף דעת הפ"י כבר הארכתי בזה דקשה לסמוך על דברי הפ"י ע"כ לא יקל: