מכתבו הגיעני בעש"ק העבר סמוך לליל התקדש שבת והנה אם כי אינני בקו הבריאה בכ"ז אמצתי עצמי להשיב בקצרה למען כבודו ולמען למודו והנה בשאלתו בחרש אחרי שאינו שומע ואינו מדבר ואינו חייב במצות אם שייך בי' דין פדיון הנה לענ"ד הדבר ברור דהב"ד מחוייבים לזכות בשבילו ולו לקיים מצות פדיון שאף שהם פטורים אבל לא שאינן רשאין והרי הן בני מצות כמ"ש מהרי"ל הובא בתב"ש סי' א' א"כ למה לא יזכו אותו ב"ד במצוה זו והנה כבודו הביא דברי הקצה"ח סי' רמ"ג דחרש הרי הוא כנכרי ואין לו זכי' ותמה עליו מדברי התוס' יבמות קי"ג שכתבו שזוכין לו שלא בפניו ולענ"ד ל"ק דניהו דאין לו זכי' שיזכה איהו בזה אבל כל שהקנו לו אשה היא לא רצתה להקנות לו רק בד' מאות זוזי א"כ לא יוכל לקנות המקח עד שיתן ובכה"ג יש לו זכי' שאל"כ יתבטל המקח שוב מצאתי בקצוה"ח סי' רמ"ג ס"ק ו' שכתב לדחות ראית הה"מ מהך דרצה ליזוק בנכסיו וכתב הוא דאינו ראי' והביא הך דאלו בא לשכור שפחה לשמשו והיינו שכר טרחה ומלאכה ע"ש שהאריך בזה עכ"פ לפענ"ד חייב בפדיון:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ל׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.