שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רצ״ט (ב׳)

מכתבו הגיעני תמול לעת ערב ואני איני בקו הבריאה ד' ישלח דברו וירפאני וגם נאחז בסבך הטרדות אך למען כבודו ולמען למודו אמרתי להשיב. בדבר שאלתו שאחד נתן מורה שעות לבהמ"ד ותלאו על הקיר וע"ז רבו עליו אנשים והשליכו החוצה המ"ש וע"ז שאל אם יוכל לשאול עליו אי הוה כמובא ליד גבאי והאריך מעלתו בזה בפלפול. הנה הדברים פשוטים דמצי לשאול דע"כ לא נחלקו אם מועיל שאלה בבא ליד גזבר רק באם הנותן רוצה לחזור בו מדעתא דנפשי' אבל כאן שהוא חשב לעשות מצוה ולהעמיד מ"ש בבהמ"ד וכיון שרבו צריו והשליכו אותו החוצה א"כ הוא מוכרח להביאו לביתו ופשיטא דאדעתא דהכי לא נתן שיהי' עומדין עליו ככסלי לאוגיא והאי גברא חשב לעשות מצוה שיהי' תפארת לו מאדם ונהפוך הוא ובפרט לפמ"ש הנו"ב דמשום ספק הוא כאן הוה דבר ברור שחזרתו לא מלבו הוא רק מפני כי רבים צווחו עליו בי מדרשא. ומ"ש מעלתו להקשות על הנוב"י דהרי בקדשים שבא ליד כהן יכול לשאל אף דעור עולה לכהנים הנה מלבד דזה אינו ברור אף גם דהכהנים אינם מבוררים דיכול להיות לכהן אחד שבאותו משמר וכ"א אינו בעלים ידועים משא"כ בבא ליד גבאי דהגבאי הוא מבורר וז"ב ועכ"פ בנ"ד הדברים פשוטים דיכול לשאול עליו ואני מסופק אם צריך לשאול כלל דהוה אומדנא גדולה דאדעתא דהכי לא נתן אף שיש רבים שרוצים בזה מ"מ הוא חשב לעשות מצוה שלא יהי' למורת רוח לשום אדם ורק משום מהיות טוב יוכל לשאול עליו שלא מאותו בהמ"ד שהם נוגעים ויעשה פתח שאלמלי ידע שיהי' צעקת רבים לא נתן: