מכתבו הגיעני כמו רגע ומעלתו יודע טרדותי וכאשר היה הנה ראה כי לא יכולתי לדבר דבר עמו ולמה יטריחני בדברים פשוטים. מ"ש על דברת הגהותי בי"ד סי' ל"ו. במח"כ לא הבין כוונתי דאני אומר שלא היה כלל מתחלה כט"ד ומתחלה היה פחות מכט"ד וצמקה מקצתה וא"כ כשר הי' מתחלה דלא הוה רק דלדול בעלמא כל שהוא פחות מכט"ד וז"פ. ומ"ש בשאלה השניה לענין הוצאה בשבת שבימות החורף שכיח פרצות בהגדרים שסביב הגינות אשר בתוך העיר והם פחותים מעשר רק על בקעו בה רבים אנו דנים ע"כ שאלתו. חנה באמת דברי המג"א אין להם הכרע ודברי המג"א הם מרש"י ואדרבא משמע דוקא כשהוא מטונף דאל"כ למה פירש רש"י כן וכן נראה מדברי הריטב"א שם וכן בהגהת אשר"י. והטעם נראה לי דכל שאינו מטונף מי יוכל לשער אם רבים בוקעים בו או לא אבל כל שהוא מטונף ודאי אין רבים בוקעים בו ואף שבפרמ"ג לא משמע כן לפענ"ד העיקר כמו שנראה מרש"י וריטב"א והג"א והמ"א. דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רצ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.