מכתבו הגיעני היום בש"ק תצוה אשר כתב לבאר לו הפשט מה דאיתא בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים שכל בני היישובים השייכים לבית החיים של איזה העיר שייכים להב"ד של אותו העיר אם הפשט הוא ששייכים רק עם ד"ת להזמין אותם לד"ת ולא יוכל לסרב נגדם לאמור כי ע"פ חק תמלכות שייכים אנחנו לעיר האחרת אשר רחוקה מאתנו אבל עם דברים אחרים אינם שייכים להב"ד של אותו העיר ששייכים לבית החיים שלהם רק להב"ד שבעיר ששייכים לנתינת מסים או ששייכים גם עם דברים אחרים השייך לב"ד דהיינו שהב"ד הקרוב להם ימנו להם שו"ב כרצונם ובלתי רשותם אסור לשום שו"ב לשחוט בהיישובים האלו עכ"ד מעלתו בקיצור. והנה בדברים כאלו הנה מצינו בכמה מקומות שמה ששייך לבית החיים הוא בכלל העיר והרבה פעמים מצינו שתלוי בענין נתינת המסים וכבר הארכתי בזה בתשובה לק"ק אולינאב וקצת רמז מזה בספר נבל עשור שם מביא קצת מדבריי מ"מ בכה"ג שמעידים שהיה להם חזקה שלא היה שו"ב רק מהעיר הקרובה השייכים לבית החיים פשיטא דגדולה חזקה ואותה העיר הקרובה צריך שיהיה להם לשו"ב ובענינים האלו א"א לברר עפ"י הדין כי אם ע"פ חזקה וז"ב ופשוט:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רצ״ב (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.