מכתבך מסר לי הרב המופלג נ"י. והנה בכל עוצם המון הטרדות אמרתי לעיין בדבריך הנעימים. והנה באמת נהניתי עד מאד אשר איש צעיר לימים יתהלך ברחבה בדרכי הפלפול ולהעלותם מעלה מעלה. הטבת לראות לפלפל ולסלסל להלכה אך למען הראותך כי השקפתי בדבריך אמרתי לכתוב על שורש דבריך אשר הקשית בהא דתרי ותרי וניסת לאחד מעדיה ואמרה ברי לי והקשית מהא דאמרו בגיטין דף פ"ב בא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים מ"ט קידושי ראובן אהני קידושי שמעון לא אהני ופירש"י כיון דאמר חוץ מראובן לא אסרה על שום אדם שהרי אסורה ועומדת על הכל חוץ מראובן א"כ גם הכא לא אהני קידושין מידי שהרי בלא"ה אסורה לכל העולם לא אהני הקידושין מידי ובזה העלית ציצין ופרחים נעימים בחריפות. אמנם לפענ"ד כל היסוד אינו נכון דשאני התם כיון שראובן קדשה חוץ משמעון א"כ אסורה לכל העולם מחמת ראובן ושוב לא אהני מידי קידושי שמעון אבל כאן לפי דברי העד שאומר שמת הרי מותרת לכל אדם רק שאנן לא מהמנינן ליה אבל קידושין יש לו והוא אומר שמת והיא גם היא אמרה ברי לי שפיר אהני קידושין שלו לאוסרה לכל העולם שהרי לפי דבריו היתה מותרת לכל העולם ושאני התם דאף לפי דבריו לא אהני קידושין שלו:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ר״צ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.