שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רפ״ד (ב׳)

הגיעני תשובתו כמו רגע ע"ד שאלתו באשה שזקוקה לחליצה ויש אח גדול אשר כבר הוא נשוי שיש לו אשה ואח הקטן אין לו אשה דהנה הב"ש בסימן קס"א סק"ז כתב בפשיטות דאם יש לגדול אשה אז חליצת קטן עדיף והוא לפלא בעיני ומצאתי בפתחי תשובה בסדר חליצה שהביא בשם הגאון בעל ישועות יעקב לענין אם לסמוך על פיו שהוא גדול האחין וכתב דיש לסמוך עליו מטעם ס"ס דלמא יש להגדול אשה וביש לו אשה דעת הפוסקים דאז בודאי חליצת קטן עדיף ע"כ ת"ש. והנה אמת שכ"כ בישועת יעקב סימן קס"א יעו"ש. אמנם טעם הדבר נכון לפענ"ד דבסימן קמ"ט מבואר דאסור לישא אחרת עד שיחלוץ מקודם ואף שבשו"ת זקני הח"ץ האריך בזה והדברים עתיקים מ"מ כל שנשא אשה כבר ודאי שייך חרגמ"ה וא"כ אינו עולה ליבום קצת מחמת חרגמ"ה וא"כ ממילא גם החליצה אינו נכון לכתחלה וע"כ מוטב שהקטן יחלוץ כנלפענ"ד ועיין ישועות יעקב סימן קנ"ט ויש לי להאריך בזה ושו"ת פרח מ"א אינו ת"י וע"כ לא אוכל להועיל בזה ומצוה בקטן לחלוץ. ומה שמתיירא מחמת שיתבטל השידוך חלילה חלילה ומי יוכל לומר שאם עושה מצוה שחלילה יזיק ידע כי שומר מצוה לא ידע דבר רע וגם נראה דבזה שייך חרגמ"ה כיון דאפשר בקטן ואף אם נימא דביבום לא גזר רגמ"ה מ"מ כל שאפשר בקטן בודאי גזר רגמ"ה ואף די"ל דכל דלא תיקן רגמ"ה ביבום בכל ענין לא תיקן מ"מ זה אינו ברור אם תקן רגמ"ה או לא. ולרב הטירדא והיום הוא עש"ק ע"כ דבריי מעטים דברי הדו"ש באהבה: