שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רע״ג (ב׳)

מכתבם הגיעני ע"ד השאלה זוג אחת איש ואשתו באו והציעו טענותיהם הבעל טען זה קרוב ששה שנים אחר הנישואין ואין לי זרע ותקוה אין שתלד כי מעולם לא הי' לה אורח כנשים לא דם נדה ולא דם בתולים והיא בת כ"ט שנים ומקחי מקח טעות לזאת רצוני לפטור אותה בגט והיא עשתה כל התפעלות לעסוק ברפואות ולא הועילה לה שום תעלה וארוכה והאשה הודית לדברי בעלה זולת אמרה אחר זמן ערך שנה אחר החתונה ראתה דם בתולים ואין רצונה לקבל ג"פ כי עדיין לא שהה עמה עשרה שנים ע"כ ת"ד השאלה. והנה לפענ"ד אי אפשר להוציא בגט בע"כ דשמא ממשפחת דור קטוע היא שאין להם לא דם נדה ולא דם בתולים ואמרו בכתובות דף יו"ד דאמר ר"ג דבדק בקרובותיה ומצא כדבריה וא"ל לך זכה במקחך ואף שר"ח אמר תנחומים של הבל נחמו היינו במה שאמר אשריך שזכית לזה והוא אמר שאין מעלה בזו אבל עכ"פ גם מום לא הוה ואח"כ אמרו דר"י אמר זכה במקחך דלא אתי לידי ספק נדה וכן קיי"ל בטוש"ע סימן ס"ח. וא"כ עכ"פ יש לבדוק בקרובותיה ואף אם לא ימצא בקרובותיה מ"מ יש לומר דאינו חסרון וא"א לגרש בע"כ דספק חרגמ"ה לחומרא ועיין בנוב"י מהד"ק דמחשבו לספק תורה ואף לפמ"ש בנ"ב מהד"ת עכ"פ ספק בקבלה היא ואינו כמו ספק דבריהם וכבר הארכתי בזה בחיבורי יד שאול סימן ר"ח וסי' רכ"ח ע"ש. מיהו יש לומר דשם בא לבטל תיכף הקידושין א"ל לך זכה אבל כאן דאיכא ריעותא שכמה שנים שלא ילדה לו יש לומר דבכה"ג לא גזר רגמ"ה. אמנם בכ"ז אינו מבורר כ"ז שלא שהתה עשר שנים. וע"כ לפענ"ד יש להיות מתון בדבר או יפשרו ביניהם בטוב כנלפענ"ד. ומפני כי אני יושב בקרית חוצות לשתות מי מעין ולשאוף רוח צח ואין לי ספרים ע"כ קצרתי וד' שנותם יאריך דברי הדו"ש באהבה הצעיר: