שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רס״ה

שאלה ראובן היה לו בן ושמו חנוך ובת ושמה דינה והי' לראובן בית א' שהיה נחלק לשנים ומכר חלק א' מהבית לבתו דינה והחלק השני מהבית נשאר לעצמו וראובן שבק לן חיים וירש חנוך בנו את חלק אביו והנה דינה ובעלה מכרו את החלק בית שהיה שלהם לחתנם שמו שלמה אך הם ידורו כל ימי חייהם וכעת שבקו לן חיים ורצה שלמה לתקן את החלק בית שלו או לבנותו מחדש שהוא נתקלקל מאד והנה חנוך בן ראובן מעכב עליו ומוחה בידו באומרו הנה אתה תתקן ביתך כרצונך ואח"כ תתבע חלק ירושת אמך דינה בת ראובן בערכאות ע"כ איני מניחך לעסוק כלל וכלל בשום עשיית בנין רק אם תתן לי כתוב וחתום פטורים שלא תוכל לתבוע בערכאות והשיב שלמה ח"ו איני הולך בערכאות בשום פעם אך פטורים איני רוצה ליתן ואם תחשוש פן מחמת עסקי בבנין ביתי אשחית את ביתך מחמת הכאת הפטיש וכדומה אעמיד ערב אבל מה לי ליתן פטורים שלא כדרך העולם אפילו אם היה הבית שלי בא לי בירושה מחותני חתן ראובן ג"כ לא תוכל לכופני ע"ז מכ"ש שלא תבעת בשום פעם את חותני ליתן לך פטורים ובפרט שאנכי איני יורש רק בכסף מלא קניתי מה לך למחות בידי מלעסוק בשלי. והנה שאלה כזו נחוצה למאוד הלכה למעשה בזו וכיוצא בזו ויש עיכוב הרבה פעמים להבן שרוצה למכור את נכסי מורישיו וצריך אז לחתימת אחותו. והנה לכאורה נראה דהא דכ' בחו"מ סי' סמ"ך ס"ט אין כופין אותו לכתוב שט"מ וכתב הש"ך שם בס"ק ל"ד בשם מהרש"ל שצריך ליתן טעם דאל"כ כופין על מדת סדום הביאו האחרונים א"כ בנ"ד הוא ג"כ מדת סדום להבת. אך יש לכאורה לדמות קצת להא דאיתא בחו"מ סימן קע"ד בהג"ה והוא דעת הרא"ש והטור דאין שומעין לזה שאומר תנו לי חלק מצד זה אע"ג דהעיכוב בדבר הזה הוא מדת סדום וכמ"ש בש"ע והוא דעת הרמב"ם מ"מ ס"ל להרא"ש והטור דאין זה מדת סדום דיש לו זכות בזה אם יפול הגורל בין שתי השדות הרשות בידו שלא יחליף רק בדמים יקרים א"כ יכולה הבת לטעון להבן למה לי ליתן פטורים כיון שזה שוה שאם תרצה למכור חלקך יתן לי הקונה מעות חתימה כנהוג. אבל באמת שם בסימן קע"ד השדה היא של שניהם בשוה ברם הכא אין לה חלק ונחלה כלל א"כ כופין על מדת סדום שתודה לפני עדים שאין לה שום חלק כלל והעדים יתנו להבן כתוב וחתום באהיו"מ: