שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רס״ד (ב׳)

יקרתך הגיעני לנכון כמו רגע ואם אמנם הזמן בהול והגיעו הימים אשר יחשוב האדם עם קונהו וגם אין דרכי להשיב בקושיא ופרוקא כ"א לענין דינא בכ"ז יען כי אחשוב אשר בזה אלהיב לבבך להיות בוחר בתורה ולעזוב מלחבק חיק נכריה וד' יתן בלבבך ובלבב אביך נ"י אשר ידריכך על דרכי התורה והיראה להגות בתורת ד' אשריך אם יהי יגיעך בתורת ד' בדת האמת. ע"כ אמרתי להשיבך. ע"ד קושייתך על מ"ש בפסחים דף צ"ח דאם נתערב הפסח בבכורות אם החבורה של כהנים יאכלו וא"כ למ"ד אכילת הפסח מעכב ולמ"ד בהא דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן דאף בחבורה אחת אסור לאכול אחר הפסח שום דבר א"כ ממ"נ מה תעשה החבורה אם יאכלו יותר מבהמה אחת הא יש לחוש שהראשונה היתה הפסח וא"כ מה שאוכלין אח"כ אוכלים אחר הפסח ואם יאכלו רק מבהמה אחת יש לחוש דלמא בהמה זו שאכלו לא היתה הפסח והא אכילה מעכבא. הנה קושייתך מושכלת אך טל ילדות עליך ועיין לח"מ פ"ג מהלכות ק"פ הלכה ח' ותמצא ישוב לקושייתך דניהו דנתערב אבל בעצם ראוי לזריקה ולאכול ובכה"ג אכילת פסחים לא מעכבא וגם לאכול אחר הפסח אינו רק גזירה דרבנן ופשיטא דבכה"ג לא מעכבא ועיין פסחים דף פ"ט ובתוס' ד"ה ה"מ ובמהרש"א שם ובכה"ג דאינו רק דרבנן מוטב לאכול הפסח אף שלא ימשך טעם הפסח בפיו והדברים פשוטים. ובזה אצא ואברכך אשר אלקים יחנך לטעום טעם התורה. וגם אני אומר אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן דהיינו ע"ד מליצה אחר התורה שמכונה בשם פסח אין אוכלין אפיקומן דהיינו הלשונות והחכמות אשר ממשיך אחר אפיקורסות ונראה כאילו טעם טעם בשר ארדוליא וגוזליא או שעוקר מחבורה לחבורה דהיינו מחבורת היראים לחבורת המרודים ואקוה שתשמע אתה ואביך הרב נ"י לדברים הנאמרים ממעמקי הלב: