שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רנ״ו (ב׳)

מכתבו הגיעני היום שמחתי מאד כי הצליח ד' דרכו אשר הבליעל לא יחרוץ רמיה צידו והנה הטיבו אשר עשו. אמנם אשר שאל בשם כל הקהלה מה נעשה עם הכלים הנה כבר נודע מ"ש הכו"פ סימן א' דבמקום דאסרינן הכלים למפרע הכלים שעברו עליהם מעל"ע דהוי נטל"פ יש להקל עיי"ש בשם הכנה"ג ואף שכמה אחרונים חלקו ע"ז זכורני שבשו"ת תפארת צבי להגאון מוהר"ץ מהמבורג גם הוא מיקל. ועכ"פ בנידון דידן שהיה לומד מלאכת השו"ב אף שלא גמר עדיין כל המלאכה ודאי יש להכשיר הכלים לאחר מעל"ע. ולפענ"ד נראה להוסיף עפמ"ש בחידושי הריטב"א בחולין על הקושיא שהקשו נימא סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא דרוב מצוין וכתב הוא דיש לומר דאף אם אינו מומחה יכול להיות ג"כ שישחוט כהוגן. ובזה ישבתי קושית התוס' ריש גיטין על רבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה והקשה דמ"ש נקט לשמה משאר פסולין ולפמ"ש הריטב"א אתי שפיר דהנה במה שאמרו סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצריך. וכתב הפ"י דהוא מטעם סמוך מיעוטא ולפ"ז בשלמא לשמה כל שאינו כותב לשמה הגט פסול אבל מחובר ושאר פסולין אטו אם אינו מומחה לא יכול לכתוב על שאינו מחובר. וא"כ בנדון דידן אף אם נימא דאינו מומחה גמור עכ"פ יכול להיות ששחט שפיר באופן שהכלים של מתכות שיכול להגעילם וכ"ח וכדומה שאי אפשר להגעיל כשרים הם שכבר עבר כמה מעל"ע. וע"ד הסופר הנה כפי מ"ש מעלתו הסופר אינו איש כשר ויש להעבירו. וע"ד אשר כתב לי ר' לוי יצחק דברי ריבות בשני השו"ב. הנה יען לא ראיתי מה שכתב הרב מוה' דוד לא אוכל להשיב. א"ד הכותב בנחיצה: