שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רנ״ד (ב׳)

מכתבו הגיעני ואני יושב בקרית חוצות כדרכי ומחוסר ספרים ובכ"ז אמרתי להשיב בקצרה. הנה ע"ד שאלתו בס"ת ששכח לכתוב רגל הראשונה של הה"א הראשונה בשם הוי' עד שגמר לכתוב כל השם וחושש משום שם שנכתב שלא כסדרן. הנה לית מאן דחש לה אף שכתוב בגוו"ר. ובאמת יפה כתב מעלתו דמרוב אחרונים לא משמע כן וראייתו מהך דבן קמצר זכורני שכבר קדמו בזה בספרים ואינם ת"י ויעיין ביפה מראה בירושלמי מ"ש בזה הך דבן קמצר ולא יהי' ראיה וכעת אינו ת"י. וע"כ חלילה לעשות מעשה אף לא להעביר קולמוס כי הוא שם קדוש ולא תגע בו יד. אמנם מ"ש מה שאירע לו עוד שבהאזינו בפסוק ואמר אי אלהימו לפי פירש"י והתרגום הוא חול אבל בתרגום יונתן משמע שהוא קודש. בזה אני תמה עליו שהרי רש"י בעצמו מביא בסוף הסדרא מחלוקת ר' יהודה ור' נחמי' ולר' נחמי' קאי על ישראל שאומות יאמרו על ישראל אי אלהימו וא"כ מבואר שהוא קודש וכן מבואר בגיטין דף נ"ו על קרא ואמר אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס שחירף וגידף וא"כ משמע שקאי על אלקי ישראל ועיין תוס' ע"ז דף כ"ט ע"ב ד"ה ישתו שכוונו לזה ודלא כמהרש"א שם כמ"ש בהגהת הגאון מהר"י פיק וא"כ לפ"ז צריך לקדש על תנאי. וע"כ נראה לפענ"ד שאותה היריעה יכתוב שנית ויגנוז את היריעה ואף שהיריעה כלה קודש מ"מ כל עוד שאינו מקדש השם מספק יש חשש על היריעה בכה"ג בודאי מותר לגנזה. ואף שאולי לא יהיו שלשה דפין בכנה"ג מותר לגנוז בעוד שלא קידש שנית על תנאי כנלפענ"ד ועיין ספר חסידים דאם רק היריעה אינה טוב כ"כ יכול לקחתה ולגנזה ואף דלא קי"ל כן בכה"ג ודאי מותר כנלפענ"ד. שוב ראיתי בספרי שר' נחמי' דורש זאת על טיטוס שחירף וגידף ואמר אי אלקימו וא"כ נראה דקי"ל שהוא קודש כמו שסתם הש"ס בגיטין דף נ"ו כר' נחמי' ודו"ק: