שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רל״ז (ב׳)

מכתבו השגתי. הנה לפענ"ד לק"מ כל מה שהאריך בדברי התוס' ביצה אין אני רואה את כל מאומה בידו שהתוס' לא כתבו שאינו יכול לזכות לאחרים יותר ממה שהיה בידו רק לענין שיהיה כרגלי מי שנתמלאו שהרי כל זכייתו לא בא רק מכח שמלא לחבירו ומיגו דאי בעי זכה לנפשי' והרי אינו רק כרגלי הממלא שהרי הוא מלא לו והיאך יהי' כרגלי מי שנתמלא לו והרי הוא לא מלא רק הממלא אבל לענין שלא יהיה יכול לזכות לאחר יותר זה אינו. ותדע דאטו אם כרגלי מי שנתמלא הוא קטן יותר מכפי רגלי הממלא אפ"ה יש לו דין הממלא שהרי קנה שביתה אצל הממלא אבל בשאר דברים כל שאדם יכול לזכות בו אם זכהו לאחר פשיטא שיכול לזכות לו אף יותר מכפי שהי' לו מקום לזכות וז"פ ובלא"ה זה לא תלוי בזכות רק דכ"ז שהיה שלו לא מעל דברשותו קאי וכל שזכהו להקדש הוא ברשות הקדש וע"ז ל"ש דאינו יכול לזכות יותר דהרי תלוי ברשות מי הוא ההקדש וכל שהוציא מרשותו מעל ותדע דאל"כ היאך משכחת לה דלמעול הגזבר אף אם יוציא מרשותו הא אין לאחר יותר זכייה מאילו הי' אצלו. אבל זה אינו דכל שהוציא מרשותו ונתן לאחר זוכה וז"פ ובזה נסתר כל קושיותיו וז"פ. ובגוף ספיקו אי מהני שאלה לפענ"ד כיון דככר של הקדש אינו רק קדושת דמים היה נראה לפענ"ד לכאורה דמועיל שאלה אף בבא ליד גזבר דמה דל"מ בבא ליד גזבר הוא כמ"ש הנוב"י מהד"ת דאין יכול להוציא מיד הגזבר מספק. ולפ"ז נראה לפענ"ד כיון דאינו רק קדושת דמים א"כ אינו רק כמו משכון דגוף הדבר אינו ראוי להקדש ולא שייך שמוחזק ועומד דהא אינו קדוש בעצם ושוב המקדיש יותר מוחזק יותר מהגבאי והוה כמו דמבואר בחו"מ סימן ר"ט דאם תפס משכון ל"מ תפיסה ודו"ק וצ"ע. ומה שהקשה על הסמ"ע באמת הסמ"ע לא קאי רק על צא תן לו וכן נראה בפרישה ודרישה ע"ש ודו"ק: