מכתבו נמסר לי ע"י הרבני המופלג הוותיק מוה' חיים שבתי נ"י. והנה אני אחוז בסבך הטרדות אשר יעמיסו עלי יום יום אלה מבפנים ואלה מבחוץ. אך למען תת לו אות כי ראיתי דבריו אמרתי לרשום בקצרה. מה שראית ברשב"ם שם שכתב דלא שייך הדמים מודיעים בקרקע דאין אונאה לקרקעות והתוס' הקשו דהרי ע"כ ז"א בשביל ששוה יותר רק גזירת הכתוב שהרי הקדשות ועבדים נמי אין להם אונאה ע"ש. ולפענ"ד היה נראה דלכך לא שייך הדמים מודיעים בקרקע דענין שווי הדמים שייך במה שעיקרי המכירה והלקיחה הוא בעת שקונהו ומוכרו אף שנמשך הדבר אח"כ ג"כ קצת אבל אינו מתקיים לעולם שייך לומר דהדמים מודיעים באותו הזמן אבל קרקע דלעולם עומדת אינו שייך שווי הקרקע כעת דהרי יוכל להיות אח"כ שוה יותר ויותר וגם הקדשות ועבדים דהענין אינו מוקדש לזמן ועבדים ג"כ דאינו קונה דוקא על אותו עת ועבד נמכר לעולם לכך ל"ש הדמים מודיעים איברא דא"כ אינו תלוי במה שאין לו אונאה. אמנם נראה דמה שאין לו אונאה הוא ג"כ מטעם זה דניהו דכעת אינו שוה כ"כ יוכל להיות שאח"כ יהי' שוה יותר ולכך אין לו אונאה ועכ"פ סברת הרשב"ם לענין הדמים מודיעים ודאי נכון כנלפענ"ד. שוב חפשתי בספר החינוך מצוה של"ז שכתב בטעם דאין אונאה לקרקעות לפי שהקרקע דבר קיים לעולם דרך הבריות למחול בו כל אונאה אחר שלקחו אותו עכ"ל הזהב. והנה ת"ל זכיתי שהדברים מבוארים בחינוך ובזה מבוארין דברי הרשב"ם וכמ"ש ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רל״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.