ובזה יש ליישב דברי התוס' בגיטין דף י"ג ד"ה לא יתנו לאחר מיתה דלכך ל"ש גם. ע"י שליח דהו"ל טלי גיטך מע"ג קרקע. ובזה מיושב מה שנמחק בדברי התוס' לאשמועינן בגט שחרור והמ"ד מחקו דקשיא ליה מה נ"מ בין גט שחרור לגט אשה. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי דעת המכתב מאליהו בשער וא"ו סימן א' דבגט שחרור גם טלי גיטך מע"ג קרקע מהני ולפ"ז בגט שחרור מהראוי שתועיל אבל הריטב"א בקידושין דף כ"ג ביאר דאף בגט שחרור לא מועיל טלי גיטך מע"ג קרקע א"כ קמ"ל דגם בגט שחרור לא מועיל ומכ"ש בגט אשה ולפ"ז בשליח שעושה להשני דאמרו בגיטין דף כ"ט דאפילו מת השליח כולהו מכח בעל קאתו א"כ שוב לא הוי טול גיטך מע"ג קרקע וגם לפמ"ש הקצה"ח סימן קפ"ח לבאר דברי התוס' דכל שנפסק כח הנותן הו"ל כאילו מכרו לאחר ונסתלק רשותו ע"ש שהאריך בדברי טעם א"כ כאן שבא מכח הבעל לא פסק כח הנותן וכשר ומ"ש הקצות החשן שם בשליח ראשון שעשה שליח שני דשם בא מכח השליח דהרי השליח הראשון יכול לבטל שליחות של השני. במחכ"ת לא זכר דברי הש"ס בגיטין הנ"ל דאמרו הא דאבא בקטנותו הוא דכלתו מכח בעל קאתו. ובזה מובן סברת רב אשי דהוא חשב כיון דאילו מבטל השליח ראשון השליחות השני בטל בא מכח השליחות של הראשון וכל שמת הרי נפקע רשותו וע"ז חידש מר בר רב אשי דניהו דיכול לבטל אבל כל דלא ביטל בא מכח הבעל. שוב ראיתי שגם מעלתו הביא דברי הש"ס בגיטין הנ"ל ויפה אמר. אלא דלפמ"ש הקצוה"ח סימן קפ"ח הדברים מבוארים בטעמם מה שנחלק ר"א עם מר בר ר"א עוד היה נראה לי בטעם דאין גט לאחר מיתה דהרי בקידושין דף י"ג למדו מקרא דכתיב וכתב לה ספר כריתות ולפ"ז לא מצינו שיועיל רק מחיים דהתורה נתנה לו כח לגרש ולא לאחר מיתה דלא נתנה לו התורה כח להיות מפקיע הנשואין ע"י גט לאחר מיתה. ולפ"ז כל שהבעל קיים אף שהשליח מת למה לא יועיל לגרש הרי כולן מכח בעל קאתי. יהיה איך שיהיה יפה כתב מעלתו דיש לתת הגט כיון שהוא מקום עיגון ואפריון נמטי שחפש עצות להכשיר הגט וכן ראוי למי שהוא בעל תורה וירא שמים. וזה האיש שמואל נער לא יפה עשה שגרם להאשה ולנו להכניס עצמינו במקום עיגון. וע"ד השיני"ן של הבתים שאינן נעשים בדפוס רק מקלף אחר ומדבקים בדבק. הנה הדבר פשוט שהם פסולים ואני הייתי ראש הפוסלים כשנשאלתי בזה ואני הראיתי שגם דו"ז הגאון בעל ישועות יעקב סימן ל"ב ס"ק כ"ח כתב שהם פסולים אבל לא ביאר הטעם אבל אני הבאתי דברי הב"ח בזה שגם בפנים של הבית בעינן שיהיה רואה את האויר ובזה ביארתי דברי המרדכי שהאריך הנוב"י בזה בסימן א' ועכ"פ זה פסול גמור ובעל חסד לאברהם היה אז אצלי בעת ההוא ושמע מה שכתבתי בזה ועשה מערכה בפ"ע והדפיס שהשיב לי ושקר הוא כמו שהתנצל בהקדמתו. גם לא ידע היטב דבריי. וע"כ הדבר ברור דהוא פסול והארכתי בזה בתשובה. וע"ד הצד"י יש כותבין היו"ד מצד"י הפוכה ויש כותבין ישרה ונמצא בפרשה אחת יו"ד מהצד"י הפוכה וגם יו"ד מהצד"י ישרה. הנה חלילה לפסול בזה תפילין דכיון דיש תואר צד"י לזה חלילה לפסול התפילין והם תפילין דמארי עלמא ואני אומר ע"ד הלצה שבדורינו יש יו"ד וצד"י הפוך ויש יו"ד וצד"י ישר ובכ"ז צדיקים הם אלה דברי הכותב בנחיצה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רכ״ו (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
