שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ר״כ (ב׳)

מכתבו הגיעני כמו רגע והנה קושיתו כבר הקשה הפרי מגדים או"ח באשל אברהם סימן שכ"ח ס"ק ל"ג וכעין קושייתו הקשה דו"ז הגאון מוהר"ץ אבד"ק האלבערשטאט לענין שריפת בת כהן וכבר נאמרו בה דברים רבים והעיקר דל"ד דשם החזקנו אותו זה כבר בחזקת אביו וכעין מ"ש הרמב"ם דאיסור בעד אחד הוחזק ועיין בישועת יעקב אהע"ז סימן ד'. והנה בגוף הקושיא של הפרי מגדים ושל דו"ז משריפת בת כהן נראה לפענ"ד דבר ברור דהנה ניהו דלא אזלינן בתר רובא ממיתה למיתה היינו דאמרינן כאן שהוא מהמיעוט אבל לא מכחיש בזה הרוב דכאן קרה מקרה שנתערב אבל גוף הדין דנשרפין נתקיים במקום שלא נתערב אבל בב"כ או כאן במכה אביו ואמו דאם לא ניזל בתר רובא תו לא משכחת לה הרוב כלל וזה לא אפשר לומר דמן המיעוט הוא ולא מן הרוב זה א"א וכיוצא בזה כתבתי לענין קבוע דלכך בעירוב לא אזלינן בתר קבוע דא"כ לא משכחת הרוב כלל וזה לא אפשר וז"ב כשמש. ובזה נראה לפענ"ד ליישב מה דאמרו בסנהדרין ע"ט דר"ש אמר אילו לא היתה שריפה חמורה לא נתנה לבת כהן שזינתה ודקדקו למה בפרק ארבעה מיתות ששם גוף הפלוגתא של ר"ש ורבנן לא אמר ר"ש זאת רק כאן שמיירי בנתערב נסקלין בנשרפין ולר"ש אתי שפיר כיון דר"ש אמר נידונין בסקילה ששריפה חמורה והיינו כמ"ש התוס' דלא אזלינן בתר רובא ממיתה למיתה ולפ"ז מוכיח ר"ש שע"כ שריפה חמורה מדניתנה לבת כהן והיינו דאף דהוא ממיתה למיתה מכל מקום כל שמכחישין הרוב לגמרי ואזלינן בתר מיעוט לכך אי אפשר לעשות כן וע"כ שבשריפה אף דשריפה חמורה אבל אם שריפה קל וא"כ התורה הקלה בבת כהן תו יקשה למה לא ניחוש דלמא לאו אביה ונחמור בסקילה וממיתה למיתה לא אזלינן בתר רובא וא"ל דא"כ נכחיש הרוב לגמרי דזה אינו דאם ממיתין בסקילה מחמרינן יותר ובכלל סקילה שריפה וא"כ מקיימין הרוב וע"כ דשריפה חמורה וא"כ אם נעשה סקילה נכחיש להרוב וזה אי אפשר ודו"ק היטב: