שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן כ״ב

בדבר השאלה באיש אחד שאשתו הודית שזינתה עם פלוני אלמוני אבל אומרת שבאונס נבעלה כי קרא אותה להלוך עמו ולא ידעה לצורך מה והוליכה לבית אחד ושמה לא הי' איש ונתאבכה עמו והוא גבר עלי' ובעלה והנה היא הרה ממנו. והנה בתחלה כשהכיר בה בעלה שכריסה בין שיני' אמרה לבעלה שהרה ממנו כי אחר שבועות נבעלה לבעלה והי' אצל הבית דין דת"ה ובתחלה שתקה כשבעלה אמר לה שזינתה ואח"כ הודת שזינתה עוד בחורף העבר גם היום הודת בפנינו כנ"ל גם המילדת אומרת שהוא כעת בחדש השביעי לעבורה וא"כ הוא הרה מקודם שבועות והנה בש"ע יש שלשה דיעות בזה בסי' קע"ח ס"ט. ועכשיו שיש חרגמ"ה אינו נאמן לומר שמאמינה דחיישינן שמא עיניו נתן באחרת וי"א דכופין אותו ומשמש עמה אפילו אמרה בעצמה טמאה אני לך וחוזרת ונותנת אמתלא לדברי' וי"א דאפילו בזה"ז נאמן. והנה לא אאריך בזה אבל כבר העלה הנוב"י בתשובה מהד"ב סי' י"ב דחרגמ"ה ודאי לא שייך במה שמאמין לה אף שחזרה בה ואמרה שבאונס הי' וכאן בודאי לא שייך אמתלא שהרי באמת טען תחלה שלא רצה לברר כלל שיש לו בנים עמה והוא עני ומה שטוענת שהיתה אנוסה הנה בש"ע לפנינו דבעיר ל"ש אונס וע' בסי' קע"ז בטוש"ע ובפרט שהלכה עמו יחד והי' לה לצעוק ואף שאמרה שהי' במקום רחוק יכולה היתה לצעוק שם וגם כיון שהלכה עמו באישון לילה הוי נתיחדה מידי דברי זכור אזכור בהא דמבואר סי' ס"ח דאם טען פ"פ מצאתי נאמן והקשה דו"ז בישוע"י למה לא הגיה רמ"א דעכשיו אינו נאמן כמ"ש בסי' קע"ח כיון דמשועבד לה ע"ש שהחמיר בקושיא זו וכמדומה שגם בספרים אחרים נמצא ולדעתי לק"מ דדוקא באשה שכבר נשאה ולא הי' טעות בנשואין בזה י"ל דאינו נאמן כיון דמשועבד לה אבל כאן שטוען על גוף הנשואין א"כ לא התחיל שעבודו כלל והיא שעבוד בטעות ופשיטא דעל דעתי' דהכי לא הי' נושאה עכ"פ בנ"ד בודאי אסורה עליו: