שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רי״ט (ב׳)

מכתבו הגיעני תמול ומאד תמהני מדוע טרח לבא בשאלה כזו לפני כאשר יבואר. אמנם לפי שכתב שהרב מוהר"פ חוכך בדבר ג"כ אמרתי לכתוב בקצרה. בדבר שאלתו אם מותר לצרף יי"ש בחוה"מ כי ישימו היי"ש ביורה ויסיקו תחתיה וירתיח היי"ש ועולה דרך קנים והקנים יצוננו במים אשר דולים בדלי מן הבור ויש כמה מלאכות בזה וגדולה מזו שאל שיש לאסור לעשות סחורה בחוה"מ והאריך דהוה פסידא שירגלו הקונים במקום אחר אבל לעשות בודאי מהראוי לאסור והאריך בזה. ואני תמה למה לא ראה ש"ס מפורש במ"ק דף י"ב מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי"ז מותר ובלבד שלא יערים ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד וכו' ואעפ"י שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בחוה"מ ר"י בר"י אומר מערימין הרי מבואר הדין בזה ואדרבה כפי אשר שמעתי בשכר אינו טוב לשתות כ"כ במהרה ולא שייך צורך המועד כ"כ וביי"ש יכול לשתות תיכף ובש"ע סימן תקל"ב ס"א מבואר דאסור להערים והמג"א הביא דברי הרמב"ם שמתיר להערים ולשתות ואף שהב"י תמה עליו כתב המג"א ראיה לדבריו מפרק תולין דף קל"ט ע"ש. ובאמת לפענ"ד זה תלוי אי מלאכת חוה"מ אסור מן התורה או רק מדרבנן דכבר נודע מ"ש הבכור שור בחידושיו לפסחים דהערמה בדאורייתא אסור ובדרבנן שרי ולפ"ז אי נימא דאינו רק דרבנן מותר להערים. ואני מצאתי בתשב"ץ ח"א סי' קל"ה שכתב ג"כ כהבכור שור הנ"ל ומביא ג"כ ראיית התב"ש הנ"ל ועיין בשו"ת מוהר"י באסאן סימן ג' הנקרא לחמי תודה שהאריך ג"כ בענין הערמות ואף אם נימא דמלאכת חוה"מ הוא מן התורה אפשר דע"כ לא אסרה ערמה בדאורייתא רק בהערמה ניכרת וכאן לא ניכר כדאמרו בשבת דף קל"ט שם דלא מוכחא מלתא ועיין בתוס' שם בשבת ובש"ע או"ח סימן של"ה ובמ"א שם ובמחצית השקל שם וע"כ הדבר ברור דאין לאסור ובאמת גם מצד הואיל ואי מקלעי לי' אורחים מהראוי להתיר ואף דהואיל אסור לכתחלה כמ"ש הר"ן מ"מ אם מלאכת חוה"מ אינו רק מדרבנן ודאי דמותר וע"כ הנח להם לישראל וישתו קצת מהיי"ש שעושין ואז מותר: