שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ר״ה (ב׳)

האשה אשר נתחייבה בדין לשלם בעד השטערינטיכל אשר אבדה כידוע למרן הגאון נ"י תובעת כעת את שותפה שותף שנה שמחלקים ביניהם בריוח תמיד שלוקחים סחורה אצל המוכרים למכור ומה שמרויחים שכר סרסור חולקים בשוה. תובעת אותה כעת אחרי שאם הי' מרווחת שכר סרסור מזה היתה לוקחת חלקה גם כעת תסבול בהיזק והנה אף דהוי האשה הנ"ל שומר על השטערינטיכל גם נגד שותפה מ"מ הוי שמירה בבעלים ואף פשיעה בבעלים פטור וממילא ההיזק על השותפות ומחויבים שניהם לשלם ההיזק רק נסתפקתי אחרי כי שותף אינו מחויב לשלם מביתו אם צריכה שותפה לשלם מביתה או דלמא זה דוקא בשנים שהטילו לכיס דלא נשתעבד יותר משא"כ בזה הוי כשותפים שלוו מאחד דשניהם נשתעבדו לשלם ואף דהאשה הנ"ל בעצמה לקחה מ"מ שותף עושה בשליחות שותפו ומה גם דהאשה הנ"ל ג"כ לא הטילה לכיס כלום ודרכם בכך שלוקחים בלא מעות עד שמוכרים גם יש לדון בזה הלא השותף אינו יודע אם נאבד מאתה השטערינטיכל והאיך תטול בשבועתה אולי ישבע השותף שאינו יודע אם אבדה ותפטר. וגם שבועה זו אינו יודע מה טיבה. כי זה ידוע לכל שאינה יודעת אם נאבדה ועל מה ישביעו אותה אולי השבועה יהי' רק אם חושדת אותה למשקרת ואולי הוא רק שומרת לה ותשבע שנאבדה ואינה נוטלת בשבועתה כי החוב ברור כי להסוחר מחויבים שניהם לשלם ורק היא תשבע נגד שותפה שנאבד ממנה: